עקיצת הדבורה

אני מתחילה בטיפול. איך בדיוק זה הולך? מה מרגישים? והאם עמדתי בזה? הכל כאן

בחורה עם מחשב נייד

בפוסט הקודם

ושהדבורים ירפאו אותי

סיפרתי על הטיפול בדבורים. כחצי שנה לאחר השיחה הראשונה עם אורית, בה היא הסבירה שאני צריכה להיות מוכנה לתהליך ארוך ולא פשוט, אני מוכנה להתחיל.

הטיפול הראשון

אני מגיעה לביתה של אורית ועדיין לא ממש יודעת למה לצפות. אורית שואלת איך זה שהחלטתי דווקא על הטיפול הזה, ומספרת לי שבדרך כלל אנשים מגיעים אליה לאחר שניסו כבר הכל: סוגי טיפולים שונים, אלטרנטיביים ובנאליים, ודבר לא הועיל. רק אז הם מגיעים אליה להיעקץ. אני הגעתי ככה כמו שאני: רק רוצה להיות יותר בריאה ולקחת פחות כדורים.

אורית מסבירה לי על הטיפול ומחתימה אותי על טופס הסכמה. אני בוהה בטופס, עיניי ננעצות בסעיף המסביר על תגובה אלרגית חמורה מאוד ומה עלולות להיות תוצאותיה. אורית מרגיעה אותי ומסבירה לי שלא מתחילים טיפול לפני שעושים בדיקות אלרגיה. הבדיקה עוברת בסדר ואנחנו מתחילות. אורית שולפת את הדבורה בעדינות מקופסת העץ בה היא נתונה. היא מקרבת אותה לזרועי והדבורה עוקצת. עקצו אותי דבורים מספר פעמים בילדותי ולמזלי כבר הספקתי לשכוח כמה זה כואב, אחרת אולי לא הייתי עושה את זה. מיד לאחר העקיצה אורית עוזרת להפיג את הכאב בטפיחות נמרצות ליד מקום העקיצה, ולאחר כמה דקות זה עובר. אני מקבלת הנחיות והולכת הביתה. במהלך הלילה הזרוע שלי מתנפחת למימדי כדור טניס. אני מנסה להירדם ולשכוח מהכאבים ונזכרת שאורית הבטיחה שהגוף צריך תקופת הסתגלות ושהתגובות הן בעצם דבר חיובי, ושלאחר כמה טיפולים אני כבר ארגיש פחות ופחות התנפחויות וכאבים. אני נזכרת שידעתי מראש לא לצפות לנס, ושייקח זמן עד שאתחיל לראות תוצאות.

בשבועות הקרובים אני עוד אזכיר את זה לעצמי פעמים רבות.

P1100356

דבורה מתכוננת לעקיצה. הסימונים הכחולים על הרגל שלי כדי לדייק בנקודת העקיצה

התגובות

את הפידבקים אני יכולה לחלק לשני סוגים עיקריים: מה את עושה לעצמך, ומה את עושה לדבורים.

מה את נורמאלית?? את בטוח אלרגית. תראי איך את נפוחה

אפשר לשאול מה קרה לך ביד/ברגל/בירך? זה נראה נורא

איך בדיוק עושים את זה? "חולבים" את הארס של הדבורה?

למה את בכלל עושה את זה? יותר פשוט לקחת כדור וזהו

הדבורה ממש עוקצת אותך? ואחר כך היא מתה?

אומרים שאוכלוסיית הדבורים בסכנת הכחדה, את מודעת לזה?

כל טיפול את הורגת כמה..? את יודעת מה עלול לקרות כשלא יישארו עוד דבורים בעולם?

P1100361

הדבורה בפעולה

המשבר

אחרי מספר טיפולים אני מרגישה שלא הרבה השתנה.

אני עדיין לוקחת את אותם הכדורים וסובלת מתופעות הלוואי שלהם. אני חולה יחסית הרבה ובכל פעם שיש לי איזו בעיה שמצריכה טיפול רפואי כמו אנטיביוטיקה יש הפסקה בטיפול בדבורים, כי זה לא הולך ביחד. אני לא יכולה לשתות אלכוהול, כי אסור שלושה ימים לפני ושלושה אחרי טיפול. אני משלמת על כל טיפול, לא רק בכסף אלא גם בכאב בזמן הטיפול ולאחריו.

יום אחד זה מגיע – המשבר. אני מקבלת במהלך טיפול עקיצה בירך ולאחריו לא ישנה כל הלילה מכאבים, גירודים וחוסר נוחות. אחרי לילה ללא שינה אני מתלבטת אם בכלל להמשיך.

אני מרגישה לבד בעולם עם כאביי.

אני מנסה לדבר עם מישהו, אבל לא נעים לי לבקש מאנשים שירחמו עליי, הרי אני בחרתי בסבל הזה.

אני מתקשרת לאורית: בשביל מה בכלל אני צריכה את זה? אני רגילה שטיפול אלטרנטיבי זה משהו כיף. מגיעים לקליניקה מוארת קלות, עם איזו מנורת מלח וכמה קריסטלים תלויים מהתקרה, מוזיקת לווייתנים ברקע, שוכבים על מיטת טיפולים רכה ומקבלים נעים. ופה מה? דוקרים אותי בישיבה, אני בולעת את הכאב בשקט (או שלא) והולכת הביתה להמשיך לסבול עוד יום יומיים. זה בכלל שווה לי כל זה?

רוצים לדעת מה החלטתי לעשות? חכו לפוסט הבא.