עם האובנטו בא התאבון

מהו אובנטו ואיזה ערך מוסף יש לו לתזונה נכונה כבר בילדות. וגם: כיצד הפכתי לחסידת קופסת ה-'טייק אווי' היפנית ולטקס היומי של הכנתה. חלק ראשון מתוך שניים.

הניסיון הראשון שלי בהכנת אובנטו התרחש עוד בימי הגן של בני עדן, תקופה שהחלה לפני תשע שנים ונמשכה כארבע שנים שבמהלכה הכנתי לו אובנטו כמעט מידי יום.

באותה תקופה אני מודה שהמטלה הזו הרגישה לי רוב הזמן יותר כמטרד מאשר הנאה ולא ממש השקעתי את כל כולי בקופסא הקטנה. להגנתי אומר שעדיין לא הבנתי את חשיבות העניין, הייתי צעירה אך עצלנית יותר, ובכל זאת דאגתי שיהיו שם את כל אבות המזון באופן מאוזן ושהקופסא תהיה צבעונית ומגוונת.

באפריל האחרון מיה החלה ללכת לגן ומעניין שדווקא עכשיו כשאני עם תינוק קטן ומג׳נגלת בין מטלות ומשימות כל היום, התעוררו בי רצון וחשק לא מוסברים להכין לה אובנטואים יפים, בריאים, ססגוניים וחמודים למראה, וכך אני מוצאת את עצמי בחודשים האחרונים לומדת את התחביב החדש שלי, משוטטת בסופרים ובכלבואים באזור האובנטו ורוכשת לי כל מיני אביזרי עזר חמודים, ספרי אובנטו באמזון, משקיעה מחשבה לא מעטה בתוכן הקופסא של מיה, וגם מחליפה מידע ומתכונים עם אימהות מהגן ועם אימהות ישראליות הגרות ביפן. בקיצור, הפעם אני נהנית מזה, ובגדול. מצחיק שכתבתי באחד הפוסטים הראשונים שלי בבלוג שהאימהות שמשקיעות מאד בהכנת אובנטו הןמשועממות ועכשיו הפכתי לאחת מהן. רגע, אני משועממת?! ממ…מודה שמיהרתי לשפוט אותן.

אביזרי אובנטו בסופר. צילום: ליאת לופט-מוריטו
חוברות ללימוד הכנת אובנטו. צילום: ליאת לופט-מוריטו

לפני שניגש בפוסט הבא לחלק המעשי, אני רוצה לספר לכם על האובנטו ומקורותיו על קצה המקלות:

Bento 弁当 .1

פירוש המילה בנטו או אובנטו ביפנית הוא ארוחת טייק אווי Take away בקופסא והיא חלק בלתי נפרד מהתרבות, המסורת והמטבח היפני. ה-'או' בתחילת המילה מדגיש את הכבוד שנותנים לאוכל (לכן ניתן לומר בנטו או אובנטו).

2. קצת היסטוריה – אובנטו ניתן למצוא כבר מהמאה ה-12, מתקופת קמקורה ( Kamakura), בה החלו לארוז כדורי אורז הנקראים אוניגירי (Onigiri). במאה ה-16 החלו לייצר תיבות עץ לאחסון ארוחה שנאכלה בהנאה תוך צפייה בפריחת הדובדבן או בטקס תה. במאה ה-17 הסמוראים עטפו אוניגירי בעלי במבוק ויצאו ללחום. במאה ה-20 המשיכה תופעת האובנטו להתפשט ולהשתכלל. אז החלו לייצר קופסאות אלומיניום שנחשבו ליוקרתיות, כי היה קל לנקות אותן והן דמו לכסף.

3. מהמאה ה-20 ועד מלחמת העולם השנייה תלמידים נשלחו לבתי ספר עם אובנטו שהכינו האמהות. אחרי המלחמה החלו להגיש ארוחות אחידות בבתי הספר. אותו היצע, אותה כמות לכולם. האובנטו הדגיש את מעמדם השונה של הילדים כשלחלק היה אובנטו מושקע עם תוכן מרהיב וחומרים יקרים יותר ולכן הוחלט לשנות את מנהג הבאת האובנטו.

על ארוחות בית הספר ניתן לקרוא בפוסט קטן זה הגדול החדש.

4. האובנטו נפוץ בכל מקום ביפן. הוא נמכר בחנויות מיוחדות הנקראות בנטו-יה המתמחות בהכנת אובנטו ופתוחות בעיקר לקראת ארוחת הצהריים. אלה מרוכזות בעיקר באזורי משרדים ועסקים, בסופרמרקטים מוכרים בנטו מכל הסוגים, הגדלים והמינים, בחנויות הנוחות, בתחנות רכבת וגם מסעדות מציעות ארוחות אובנטו, מגש ועליו מוגשות מנות קטנות בקופסא. אזורים שונים ביפן מציעים מנות וטעמים המיוחדים לאזור ולעונה. כשיוצאים לטיולים או לפארק נהוג להצטייד בארוחות אובנטו ארוזות בקפידה.

Ekiben- אובנטו הנמכר ליד תחנות רכבת או בתוך הרכבת המהירה ונאכל ברכבת בדרך. צילום: ענת פרנס©
מבחר אובנטו בחנויות הנוחות. צילום: ליאת לופט-מוריטו
אובנטו-יה, חנות המוכרת אובנטו בלבד. צילום: מיצורו מוריטו
ארוחת אובנטו במסעדה
אובנטו שקניתי בסופר. צילום: ליאת לופט-מוריטו

5. מה מכיל אובנטו ?

אובנטו יפני מסורתי מכיל כ: 50% אורז, 20% דג/בשר, 20% ירקות, 10% חמוצים/פרי.

ביפן לומדים הילדים מגיל צעיר על חשיבות התזונה, ומוקדשים לכך שיעורים כבר מימי הגן. כולם מקבלים כמות אחידה ועליהם לסיים את כל הארוחה ולא להיות בררנים. עדן בני למשל למד בימי הגן המוקדמים על חשיבות תזונה מאוזנת באמצעות הדמיה של צבעים. הוא למד שהמאכלים מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות וחשוב לאכול מכולן כדילגדול ולהיות בריא וחזק.

כשסירב לאכול ירק כלשהו, הייתי מזכירה לו שהוא חייב לאכול גם מהקבוצה הירוקה כדי לגדול. זה בדרך כלל עבד יופי.

קבוצה צהובה- אורז/פסטה/לחם

קבוצה אדומה-בשר/דג/טופו/קטניות

קבוצה ירוקה-ירקות ואצות.

6. אצל היפנים הצורה לא פחות חשובה מהתוכן, הם מאמינים שאנחנו אוכלים קודם כל עם העיניים והאסטתיקה היא ערך עליון. לכן הן דואגות לקשט וחלקן אף משכימות קום כדי ליצור דמויות מנגה או אנימה אהובות.

Chara-Ben או Deco-Ben אובנטו מקושט. צילום ואובנטו: ליאת לופט-מוריטו

הנה אימא שהלכה רחוק עם הכנת אובנטו חמוד של 'הלו קיטי':

[youtube WWSZF818Zg0 nolink]

7. האובנטו הוא כמו ערוץ תקשורת של האימהות להבעת אהבה ותשומת לב לילדיהם ולבעליהם.

8. ארגון הבריאות העולמי מצא קשר ישיר בין אריכות חייו של היפני (מקום ראשון מתוך 195מדינות) לבין תזונתו הייחודית.

העיקרון הבסיסי בתזונה היפנית טמון באכילה בהרמוניה עם הסביבה והטבע: 1. בחירת המרכיבים: עונתיים, מקומיים, טבעיים. 2 . גיוון בצבעים, בערכים התזונתיים, בטעמים ובמרקמים.  3. דרכי בישול והכנה: טכניקות שונות כמו אידוי, הרתחה, טרי ללא בישול, אפוי וכו'. שילובים כמו יבש ורטוב, קשה ורך. ובטעמים כמו שילובי מלוח ומתוק. עקרונות אלו מיושמים גם באובנטו. אנחנו משתדלים שיהיו לפחות חמישה צבעים שונים. ירקות טריים ומאודים, מנה מבושלת וכו'.

זה אולי נראה מסובך ומצריך שעות של הכנה ומאמצים, אבל תנו לי להרגיע אתכם, זה ממש לא קשה ולא מסובך, ואני לא קמה מהמיטה בשעות מוקדמות במיוחד בשביל זה. כל אחד ואחת יכול להכין אובנטו עם מה שיש לכם בבית ובסגנון שלכם, וזה יקח אולי חמש דקות יותר מהכנת סנדוויץ', אבל תאמינו לי שזה שווה כל רגע, למען בריאותכם, בריאות ילדיכם. ויותר מהכל, זה טעים כל כך, מהנה, וגורם שמחה מיידית לילדים!

ולכן החלטתי לכתוב שני פוסטים בנושא. החלק הבא יהיה מעשי.

בפוסט הבא:

ראיונות עם אימהות יפניות וישראפניות על הכנת האובנטו, סגנונות שונים, טיפים, מתכונים קלילים ליצירת אובנטו מדהים, פשוט וקל להכנה שיגרום לילדכם לאכול כל מה שניסיתם ולא הצלחתם :-), וגם: איך להכין אובנטו מקושט?

שאלה לי אליכם, הקוראים/ות, כמה זמן הייתם/ן מוכנים, או מדויק יותר, כמה זמן יש לכם על הבוקר כדי להקדיש להכנת ארוחת צהריים טייק אווי? ומה אתם מכינים/ות בדרך כלל? ובכלל, אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.

המשך שבוע טוב

ישראפנית

הצטרפו לדף הפייסבוק של ישראפנית כאן או/ו לחצו על עקוב אחרי, הכפתור הורוד בצד שמאל למעלה למעקב אחר פוסטים חדשים.

אשמח ואעריך אם תשאירו סימן שביקרתם אצלי על ידי נתינת לייק/שיתוף/תגובה והכי טוב גם וגם!