על שחרור, פרידות וארון הבגדים.

לאחרונה קיבלתי את כל הסימנים שאני צריכה להתחיל לשחרר, זה בא אלי מכל כיוון אפשרי והצטרף לכמה תובנות של החודשים האחרונים ופשוט הבנתי שזה הרגע. כאן ועכשיו. זה הזמן ללמוד איך לשחרר..
אז אם אני כבר בתקופת שחרור, החלטתי לשחרר לא רק ברגשי אלא גם במעשי!

לאחרונה קיבלתי את כל הסימנים שאני צריכה להתחיל לשחרר, זה בא אלי מכל כיוון אפשרי והצטרף לכמה תובנות של החודשים האחרונים ופשוט הבנתי שזה הרגע. כאן ועכשיו.

זה הזמן ללמוד איך לשחרר..

ואני, הכי קשה לי בעולם לשחרר, בכל תחום בחיים, ובטח בכל הקשור לנפש (הרגישה והעדינה שלי).

נכון, ברגע שאנחנו משחררים, אנחנו מפנים מקום לדברים חדשים ומרגשים, נכון, בטח נכון, אבל אני עדיין תקועה בשלב הבסיסי של ה- "למה לי לשחרר משהו טוב?"…

אז חשבתי על זה, ועשיתי הרבה עבודה פנימית, כי אחרת זה לא עובד לי, וניהלתי ביני לבין עצמי שיחות וכתבתי רשימות ועשיתי כל מה שאני יכולה כדי לנסות ולשחרר כמה דברים שיושבים עליי כבד לאחרונה. בינינו, אני לגמרי עובדת על זה עדיין והתהליך לא פשוט כלל, אבל עוד בינינו, לאט לאט אני גם רואה את השיפור..

ואם אני כבר בתקופת שחרור, החלטתי לשחרר לא רק ברגשי אלא גם במעשי, ואני עומדת להיפרד גם מבגדים ששמרתי כי לא הצלחתי לשחרר אותם מהחיים שלי..

זה כולל מכנסי ג'ינס רחבים שליוו אותי כמה שנים טובות והחמיאו לי מאוד אבל הגזרה שלהם כבר מזמן לא רלוונטית, וזה כולל שמלה מקסימה שקניתי בסייל כי התאהבתי בהדפס שלה אפילו שהיא גדולה עליי במידה אחת, וזה כולל שני סוודרים שאמנם עדיין מחממים אותי אבל הם מאוד ישנים וכבר באמת כדאי להעביר אותם הלאה.. זה כולל בגדי הריון כי עם כל הכייף שהיה לי בשני ההריונות אני כרגע באמת לא מתכננת עוד אחד אז למה לא להעביר למישהי שכן?.. זה כולל את שני בגדי הים הקודמים שלי ואת חולצות השיפון הגדולות שלקחתי בזמנו מחברה טובה וגם את שקית השמלות הזרוקות שקיבלתי ולא היה נעים לי להגיד לא (מי שמתבייש מתייבש כמובן! או שיש לו פחות מקום בארון לדברים שהוא באמת אוהב! ), זה כולל גופיות חמודות שכבר לא לבשתי שנתיים בערך וחולצות ספורט שקניתי כשעוד הייתי עושה ספורט (ממש ממש מזמן).

ביי ביי בגדים שלא הצלחתי לשחרר..

אני נפרדת, ומעריכה כל פריט ופריט, גם כזה שלבשתי וגם כזה שלא, היתה סיבה לכך שהכנסתי אותו אל הארון שלי וכנראה שעכשיו הגיע הזמן שלו לצאת ולפנות מקום לפריטים הבאים.
יכול להיות שזה יחזור לאופנה, יכול להיות שאקבל פתאום מכנס שממש ממש יתאים לחולצה שזה עתה העפתי, אבל יכול להיות גם שלא… ואם כן אז כנראה שאני צריכה לקנות אחת חדשה!

זה לא פשוט כל הקטע הזה של לשחרר, אבל צודקים אלה שאומרים שזה מרווח ועושה מקום לנשום, שזה מרענן את הנפש ומביא איתו התרגשות לקראת מה שהולך לבוא..

ארון משוחרר הוא ארון מסודר.. אכן, מרענן את הנפש.

אז בינתיים, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לשחרר פריטים מארון הבגדים: (אני יודעת שזה קשה, אבל זה שווה את זה).

  • לפני הכל, כשבאים בכוונה לשחרר דברים, כדאי לוודא שבאמת מוכנים לזה! מאוד מתסכל לעמוד מול הארון כשהיד מוציאה פריטים והראש מוצא במהירות סיבות להשאיר אותם בכל זאת בארון..
  • ג'ינס (או כל מכנס אחר לצורך העניין) שנקנה בתחילת העשור, ישב עליך מעולה והסתיר בדיוק את מה שצריך, לא בהכרח נראה עליך טוב גם היום. מומלץ לבדוק האם הגזרה נשארה עדכנית, האם הכביסות לא הרגו את הבד ובאופן כללי האם גם היום הוא מתאים לגזרה שלך. אם אתם מתעקשים, חפשו דגם החדש של אותו מעצב או חנות בה קניתם את הישן ותוכלו לשמור על קווים כלליים דומים.
  • כשאת קונה שמלה, בידיעה שהיא לא המידה שלך, לכאן או לכאן, קחי בחשבון שהיא כנראה תישאר בארון… אז כשאת משחררת אותה, יקל עליך לדעת שהיא מפנה מקום על הקולב לשמלה חדשה ונפלאה שתהיה במידתך ותצליח גם מדי פעם לראות אור יום.
  • בגדי הריון – להעביר הלאה כשנגמר ההריון. אם אין לך חברה הריונית – תני לאמא מהגן וכו'. האופנה משתנה, הטרנדים מתחלפים ואין שום סיבה לשמור אותם להריון הבא שלך (אם וכאשר יגיע. במזל טוב כמובן). זה יחזור אליך בעתיד ממישהי אחרת ותאמיני לי שזה עדיף ככה (אמרה זאת שהתקשתה לשחרר בזמנו והעבירה שקית בגדי הריון לא רלוונטיים בעליל, לחברה הריונית שלא נגעה בהם כמובן)
  • הטיפ המוכר והטוב, שהוא כמו תרופת מנע – כשאתם קונים פריט לבוש חדש, הוציאו מהארון פריט לבוש ישן שלא לבשתם בשנתיים האחרונות. אם לא לבשתם אותו במשך שנתיים – זה כנראה כבר לא יקרה. שחררו. זה יחסוך מכם את עגמת הנפש העתידית של לעמוד מול הררי בגדים ולנסות להחליט מה לעשות איתם.
  • חלקו מראש את הבגדים לשקיות שאתם מעבירים לתרומה – בגדים במצב טוב שיוכלו לשמש נזקקים, ושקיות שהולכות למיחזור (אנחנו לא זורקים דברים שאפשר למחזר).

——–

ועוד טיפ קטן בקשר לשחרור באופן כללי…

קודם כל צריך לקבל, אבל באמת לקבל, את זה שאנחנו עומדים לשחרר. אני הבנתי, שרק כשאני שלמה לגמרי עם זה שאני צריכה לשחרר משהו, רק כשאני באמת מקבלת את זה שהדבר הזה לא יהיה יותר חלק מהחיים שלי – הרבה יותר קל לי להיפרד ממנו ולשחרר אותו..

תנסו את זה, זה מה-זה משחרר..

נירי שאול
אמא לשניים, אישה לאחד. גרה ברעננה, חולמת על לונדון ומנסה למצוא רגעים קטנים של נחת במירוץ הגדול של החיים. עוסקת בייעוץ תדמית עסקית, הגשמה עצמית, וגם מתופפת, כותבת, ועושה רק מה שאני אוהבת. לאתר שלי: http://www.nirishaul.co.il/ לעמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/NiriShaulBusinessImage