על רקטה שטרפה את הקלפים, ומה הקשר שלה לתחילת שנת הלימודים?

הורים יקרים, מסר אליכם, עוד לא ראיתי איש או אישה, אשר היה להם חלום או תשוקה, המדויק עבורם, וציונים מנעו מהם להגשימו, כן ראיתי אנשים אשר חיו את חייהם על פי מה שהחברה הכתיבה להם והגשימו חלומות של אחרים, בעודם משאירים את אושרם מאחור. דעו את ילדכם, הקשיבו למה שהם מנסים לומר, לעיתים ללא מילים

בחורה עם מחשב נייד

עם היוודע דבר פיצוץ הרקטה, פלקון 9, אשר לקחה עמה את עמוס שש (יהיה זכרו ברוך) לעולם שכולו טוב, געשו החדשות על ההשלכות הטכנולוגיות ובעיקר ההשלכות הכלכליות, כתוצאה מהתקלה.

בעודי שומעת את החדשות וההתעסקות, כול מה שעולה לי בראש הוא: "זה הזמן חברים! זה הזמן בנט היקר! זה הזמן להעביר מסר חינוכי! הפסדנו פה כלכלית וטכנולוגית, לפחות נרוויח את החוקר/ת הבאים, יש פה דור שצריך לבנות עתיד, אך יש פה דור שחלקו מתקשה ( לא באשמתו אגב) להתמודד עם חוסר נוחות וסבלנות לתהליך, דור שהתרגל לעכשיו! אתמול! קצר ומהיר!"

כפי שלבטח שיערתם, בנט לא הכי שמע את מחשבותיי, וגם חברות החדשות לא  התמקדו בדבר.  ומכאן שסביר להניח כי רובכם הגדול זוכרים מהכותרות של הפיצוץ, את מרק צוקרברג המבואס, ואת העובדה שביס הוציאו הודעה מרגיעה והבטיחו שהתכנים מחו"ל יגיעו לפה.

ובשאלה אחת, חשובה וקטנה, לא התמקדו, שאלה שלדעתי חשובה לא פחות, כמה זמן ארך הפיתוח של הפלקון 9 ( כול הגרסאות) ועמוס???

ולכול מי שידע או יודע את התשובה, שאפו, כי רבים ששאלתי, ואף אנוכי ביניהם בטרם רחרחתי, לא ידעו לתת תשובה ברורה.

אז קצת עובדות מספריות:

  • על הפלקון 9 החלו לעבוד משנת 2005 ( כ – 11 שנות פיתוח) שבמהלכן נבחנו מספר גרסאות ושיגורים.
  • על עמוס שש שקדו כ – 5 שנים, כאשר אם נרצה לדייק, הרי שהוא חלק מסדרת לווייני התקשורת עמוס, כשהראשון שוגר בשנת – 1996 ( שאליו קדמו כ – 8 שנות פיתוח) .

לבטח תגידו, נו ברור שפיתוח לוקח זמן, מה כבר חשוב בזה, למה צריך להתייחס לזה…

שאלה מעולה! טוב ששאלתם 🙂

אשתקד יצא לי להעביר מטעם עמותת "תעשיידע", שחזונה לקרב את הדור הצעיר לתחומי התעשייה, את קורס "השמיים הם לא הגבול " הממציא הצעיר לעתיד בחלל.הקורס פותח עם חברת spaceil אשר משתתפת בתחרות בינלאומית, בו הצוות הראשון שיצליח עד 2017 להנחית על הירח חללית, יזכה ל 20 מיליון דולר.

בקורס בני הנוער לומדים על האתגרים שעומדים בפני המהנדסים, הם לומדים על התנאים בחלל, נחשפים למוצרים שונים אשר התפתחו בעקבות המחקרים על החלל (כגון מנה חמה) ובסוף נדרש מהם באופן קבוצתי, להוביל לבניית דגם של חללית, או של מוצר שישמש את האסטרונאוטים בחלל.

כשנכנסתי לחלק מהכיתות, זכיתי לעיתים מהתלמידים, במבט של " את חיה בסרט, באיזה קטע את חושבת שאני אהיה אסטרונאוט/ית?!?! או ממציא/ה?!?!?"

ברגעים אלו חשבתי לעצמי, באיזה שלב בדרך נלקחו מהם החלומות, האמונה, תחושת המסוגלות, שאותם אגב כן מצאתי חיים ובועטים בילדי כיתות א', ואיך ניתן להסביר להם, שכול איש, אישה הנמצאים היום בהגשמה ומוצלחים, התחילו בדיוק כמוהם, כילדים.

moon-space-il_L1
האם צוות ישראלי יהיה הראשון להנחית חללית לא מאויישת על הירח???

את הדרך להוביל אותם להבין ולהתחבר, מצאתי בשלב הפיתוח ובעובדה כי במיוחד בתחום החלל, כול התקדמות, במיוחד בשנים הראשונות, אורכת שנים.

מה יש בו בשלב הפיתוח, שניתן להשתמש בו כמסר חינוכי מאוד ברור?

שלב הפיתוח, הוא השלב שבו הכישלון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הדיוק, בשלב זה, ישנה לגיטימציה לניסוי, תהייה וטעייה. בעבודת הפיתוח, התובנות מתגבשות בהתאם לצרכים החדשים שהשטח דורש, ומתנהל דו שיח עם הידע שנצבר בעבר.

כאשר מדברים על פיתוח טכנולוגי, חולפות שנים רבות, עליהם שוקדים טובי המוחות בארץ, עד לפריצה, עד להגעה מאבטיפוס למוצר הסופי.

קצת מפתיע לא? הרי מדובר על גאונים, ובתפיסתנו אותם ככאלו, בעיקר בתפיסת בני הנוער, אשר מתייחסים לעובדי נאס"א כזן נדיר, הם אמורים לדעת הכול! לא?!?!?!

"אני לא מחונן", " אני לא מחוננת" אני שומעת מילדים רבים, כיצד אצליח?

אז ראשית למען ההבהרה, המושג מחוננות, בו השתמשתי, על פי מחקרים, יכול להשתנות בהתאם לזמן ולמקום, כל חברה מגדירה מחוננות לפי יכולותיה וצרכיה (לנדאו, 1990, זיו, תש"ן ודויד, 1997). מה שנמצא הוא כי רבים ורבות מתאפיינים בזיכרון גבוה לטווח הארוך, סקרנות ורצון לדעת, חשיבה מהירה ופתרון בעיות מהיר, עם העדפה לפתור בעיות מורכבות.

אבל וזה האבל החשוב, כדי להפיק את הפוטנציאל הגלום בהם, עליהם להיות בעלי מוטיבציה ורצון להשקיע, מתוך הבנה כי רק חזרה על חומר קודם, התנסות והתעסקות עם החומר, שגיאות וטעויות תביא את חשיבתם להתפתח.

העובדה כי לוקח שנים לפתח, צריך להיות מסר שעלינו להעביר לילדים, אין פה קיצורי דרך, אין פה נוסחת פלא, אין פה אפליה, כדי להתפתח, צריך להשקיע זמן ואנרגיה ולהיות סבלניים לעובדה כי הרעיון המנצח, בדרך כלל יגיע אחרי כמה רעיונות גרועים, כאלו שהובילו את האחים רייט להפיל מטוס בפחות משנייה, אבל גם כאלו שכול פעם קידמו אותם להיות עוד כמה שניות באוויר.

thomas-edison-quote-i-have-not-failed

את הפוסט הזה אני מקדישה לתלמיד יקר שלי, שאת הדרך שהוא עבר, הוא עדיין לא מבין,

ואני מזכירה לו ולכולנו, כי זה לא מבחן אחד שמגדיר אותנו, אלו אוסף הפעולות והבחירות שנבצע, בבואנו להיות הכי טובים שאנחנו יכולים להיות.

הורים יקרים, מסר אליכם, עוד לא ראיתי איש או  אישה, אשר היה להם חלום או תשוקה, המדויק עבורם, וציונים מנעו מהם להגשימו, כן ראיתי אנשים אשר חיו את חייהם על פי מה שהחברה הכתיבה להם והגשימו חלומות של אחרים, בעודם משאירים את אושרם מאחור.

דעו את ילדכם, הקשיבו למה שהם מנסים לומר, לעיתים ללא מילים.

שתהייה שנת לימודים פורה, מלמדת ומלאת סבלנות לשלבי הלמידה השונים.

Ready2Be
נולדתי לרוץ ונולדתי לאהוב ופתאום גיליתי שנולדתי לכתוב, בנוסף לאהבה לשלושת הדברים, החל לבעור בי הרצון לשתף בתהליך שלי כיזמית חברתית בצעדיה הראשונים. אז נכון שעל הכתוב אני בת 37 ובהכשרתי מהנדסת תעשייה וניהול, אך בפועל אני ילדה אינדיאנית נצחית שמאמינה כי על ידי אותנטיות וכנות ניתן ללמוד, לצמוח לשנות ולהשתנות. יוצאת למסע אישי וחברתי של דיאלוג וירטואלי, מול עצמי מולכם/ן , אשמח אם תצטרפו למסע