סלונה מטיילת בשרון, בעקבות עסקים של נשים.
השבוע אכתוב על חלקו הראשון של היום הקסום שעברנו,
על שלוש נשים מוכשרות שהצליחו לגרום לי להפעיל את שתי ידי השמאליות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בקר, מזג אויר שמבטיח גשם בסופו, ואני יוצאת לטייל.
תל אביבית שכמותי יוצאת אל מחוץ לעיר. בתחבורה ציבורית. האוטובוס הראשון מגיע מוקדם מכפי הצפוי. עולה עליו, וכעבור 4 תחנות יורדת בתחנה לאוטובוס הבא. האפליקציה מראה שהגעתי 10 ד' לפני הגעת האוטובוס. יושבת ממתינה, אבל כמו בכל הסיבות שאני נותנת לעצמי למה לא להתנייד בתחבורה ציבורית, האפליקציה טועה. והאוטובוס לא מגיע בזמן. מפה לשם לאחר המתנה לזה שלא הגיע, מגיע הבא בתור ואני מבינה כבר שאאחר. שונאת לאחר. שונאת שצריכים לחכות לי. מגיע.
מחליטה לא להפיל לעצמי את המצב רוח, אני עולה על האוטובוס לכיוון הוד השרון לקראת המפגש, נרגשת.
אחרי שעתיים מרגע שחציתי את סף דלתי, ש.ע.ת.י.י.ם !!! (לנסיעה של 20 דקות ברכב) אני מגיעה מותשת לנק' המפגש הראשונה. כמובן שבאיחור.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נסענו יחדיו לנקודת הראשונה ביום הקסום שעמד לפנינו:
הסטודיו לאמניות של יעל בוכמן –
יעל מקבלת את פנינו בשולחן עמוס כל טוב, ובחיוך גדול.
מסביב, מדפי תצוגה עם עבודותיה היפיפיות והצבעוניות של יעל, הכל לטעמי ואני מביטה ומקנאה.
כבר אמרתי, אם יש כשרון שאין לי, זה זוג ידיים שיודעות להוציא לפועל איזה שהיא יצירה.
אמנות, יש אומרים, היא בעיניי המתבונן, מה שיצא עד היום תחת ידי לא יכול להיחשב לאמנות בשום קנה מידה ובשום פרשנות של המתבונן.
כשחבריי, בילדות, הלכו לחוג לקרמיקה שהיה פופולארי בשכונה, אני בחרתי שלא להגיע.
בכתה ה' כשלמדנו ציור, קיבלתי את הבלתי מספיק הראשון והיחיד בחיי. וזאת בגלל שסרבתי אפילו להעתיק את הציור השבועי שצייר המורה פנחס, בנושא שבחר על הלוח.
"זה לא לצייר" עניתי לו שביקש שאגיש ולו ציור אחד, "זה להעתיק אותך ולצבוע".
אז כשיעל הסבירה שהיא תיתן לנו להתנסות בחומר, בחימר, ושנעשה על פי בחירה, אבן עם כיתוב, או זוג ציפורי אהבה על גזע עץ, אני רק צחקתי לעצמי בלב. התפוצצתי מצחוק.
יעל בוכמן, בעלת הסטודיו, סיפרה תוך כדי הדגמה של מה צריך לעשות, שהיא בעניין מגיל 16, כשהלכה לסדנת אמנות בבאר שבע. שם התחיל הכל.
את הסטודיו הקימה ב 1995.
בבקרים היא יוצרת בו. ומהצהרים המקום מתחיל לשקוק חיים, צהרונים לילדים, ולאחריהם חוגים לילדים ומבוגרים.
את העבודות היפות שלה שמסביב, היא יוצרת מתוך אהבה.
בלי רצון או צורך למכור אותן. אלא לשם השראה לתלמידים.
הבטתי סביב וקנאתי בה.
האמת שהייתי שמחה לרכוש ולהניח אצלי בבית לא מעט מהדברים היפים שהיו שם.
אחרי הדיבור וההדגמה, התחלנו ליצור.
חשבתי לעצמי, את בשנת היובל שלך, הגיע הזמן לא לפחד ולהתנסות דווקא בקשה, אז בחרתי להכין את ציפורי האהבה. אולי איתן תבוא גם האהבה לחיי.
קיבלנו שתי חתיכות חימר בצבעים שונים, אחד לגזע והשניה לציפורים, והתחלתי ברידוד החתיכות על ידי מערוך. טוב זה משהוא שכבר עשיתי בחיי כי, לאפות ולבשל אני יודעת.
משם עקבתי אחרי ידיה של יעל שהדגימו בחן רב איך להפוך את גוש החימר האפור לציפור,
והפלא ופלא. גם אני הצלחתי. אז מיד הכנתי את הציפור השנייה גם.
ואח"כ גלגלתי את החתיכה השנייה שרידדתי קודם והפכתי אותה, כפי שיעל הראתה לגזע עץ.
ואז חיברנו את החלקים, והנה לפני זוג ציפורי אהבה על גזע עץ שאני יצרתי במו ידי.
ואם אני יכולה כל אחד יכול
אז מה יש ליעל ולסטודיו שלה להציע?
– קרמיקה ופיסול
– קדרות אבניים
– סדנאות חד פעמיות של יצירה – בעיסת נייר, פסיפסי זכוכית ומוזאיקה, והכנת סבונים ונרות.
כמו כן היא מעבירה קייטנות בחגים ובחופשים.
וניתן לעביר שם ימי הולדת עם הפעלות וסדנאות לוועדי עובדים.
ממליצה בחום.
גם לבעלי ידיים שמאליות.
אתר הבית של הסטודיו לאמניות של יעל בוכמן:
והכתובת :
סמטת נעורים 2 (פינת משאבים 15), הוד השרון
טל': 09-7461789, 050-6306766
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחרי שגם טעמנו מהדברים הטובים שהכינה יעל לכבודנו נפרדנו ועלינו על הרכבים לכיוון הנקודה הבאה בטיול.
שוקולד מהחלומות:
COCO BY KEREN TAL
ממלכת השוקולד המופלא של קרן טל
נכנסנו בשביל את ביתה של קרן, ומשם לביתה,
מה אומר, נאלמתי דום אל מול היופי המופלא שנפרש על פני השולחן והקאונטר הענק.
יחידות שוקולד צבועות ביד. שכל אחת מהן נראית כמו יצירת אמנות, כמו אבן חן שיצר הטבע ביופי בלתי נתפס.
קרן חייכה בענק לנוכח פנינו והקולות המשתאים שיצאו מפינו,
והזמינה אותנו לטעום מהמבחר הבלתי נתפס שהיה שם.
קרן מייצרת בעבודת יד פרלינים שלא רק היופי שלהם בלתי נתפס.
אודה כאן ומיד שאני לא מחובבות השוקולד, לא נופלת או נמסה לרגלי שוקולד.
אבל יש לי חייך משובח. ואני יודעת להעריך טעם טוב.
ותאמינו לי כל פרלין שבחרתי להכניס לפה היה יותר ממופלא.
טעמתי פרלינים במילוי שונים. וכל אחד, כאילו וזה יתכן עוד הוסיף ועלה על טעמו של הבא אחריו.
המבחר עצום ומעורר השראה:
יש פרלינים במילוי כרמל מלוח, דקסטר, פרלין שמפניה, פרלין קאמפרי ושבבי קוקוס, פרלין קפה, פרלין בזוקה וסוכריות קופצות, ועוד.
הכל מפתיע פרשי (fresh) ו ט ע י ם!!!.
טעמתי גם ממרשמלו בעבודת יד שהיה כמו לאכול את העננים שעליהם שטים חדי הקרן בממלכות הקסומות של האגדות.
עפתי.
אחרי שהסוכר בדם שלנו גלש מעבר לכל פרופורציה
(דיאטה מישהיא? אז לא כאן !, יש מצבים שאישה צריכה להניח בצד את האידיאולוגיה ולתת גם לנשמה שלה להנות בלי יסורי מצפון)
קרן טל הציעה לנו להתנסות בצביעה של שוקולדים.
תוך כדי הדגמה, סיפרה קרן טל שעד לפני שנתיים הייתה מעצבת פנים מצליחה, אבל הרגישה שדווקא את היצירתיות שלה היא לא הצליחה להוציא. צריך לספק את רצון הלקוח לפני סיפוק חלומותייך וטעמך האישי.
היא חשה תסכול וחיפשה משהו שיגרה את היצירתיות והדמיון שלה.
שיטוט בפינטרסט הוביל אתה לתמונה שצדה את עינה, ושלא היה ברור לה מה היא רואה בה,
גולות סיניות? קרמיקות צבועות, משהו לא ברור.
קרן נדלקה, וכשהבינה שהיופי שניבט לעיניה הינו שוקולדים היא החליטה לנסוע ולו עד קצה העולם על מנת ללמוד איך עושים את הקסמים הללו.
אבל לרוע מזלה בעלת התמונה הייתה באלסקה, וקרן החליטה לצאת למסע של לימוד עצמי.
היה עליה ללמוד את הטכניקות של יצירת השוקולדים ואת טכניקת הציור עליהם.
היא השתלמה בקורסים בארץ ובעולם וחזרה וניסתה את יכולותיה.
חבריה ומשפחתה עפו על מעשי ידיה, ופתאום הפוטנציאל גדול, ונפרצה הדרך לברוח מעולם עיצוב הפנים לעולם חדש מרגש ויצירתי.
לקולקציה הראשונה שלה קראה Lost in Space, ומשם השמים גם הם לא היו כבר הגבול.
היא מייצרת את הפרלינים למחייתה, בעסק תובעני. שמצריך לחדש כל הזמן,
להכין קולקציות לפי עונה וחגים, כמו כריסמס ולוולנטיין.
כשכמות ההשקעה בכל פרלין ופרלין היא אדירה.
התחלנו לעבוד,
שוב עבודת יצירה בידיים השמאליות שלי.
קיבלנו שני חצאי כדור שוקולד לבן, ולפנינו הונחו מברשות וצנצנות צבע.
קרן הדגימה טכניקות ציור וצביעה, ואנחנו ניסינו לחקות את כשרונה.
כאן כבר פחות הצלחתי, לצייר כפי שאמרתי סירבתי כבר בכתה ה',
אז חוץ מהחוויה והצחוק לא יצא לי הכי יפה שבעולם,
הבנות מסביבי עפו עם הדמיון ויצרו יצירות יפיפיות.
אחרי שנתנו לחצאי הכדורים להתייבש, הציעה קרן שנמלא אותם בפרלינים שנותרו על השולחן,
והיא הראתה וסגרה לנו כל צמד לכדי כדור שוקולד גדול.
הכניסה וארזה לנו בקופסאות ממותגות
ונתנה לנו במתנה גם שקית מלאה בהפתעות מתוקות ויפות מעשי ידיה להתפאר
כששאלתי, הבנתי שאמנם היא לא מעבירה סדנאות יצירה. "אין לי צורך בזה", היא השיבה לשאלתי. "אנשים מעבירים סדנאות כדי להגדיל הכנסה, אני מרוויחה מספיק מהמכירה של עבודותי".
אז אם חשקה נפשכם בשוקולד מעולה.
אם אתם מחפשים מתנה מקורית לאהוביכם. או לחברים בארץ ובחו"ל,
תקפצו לקרן ותזמינו.
מבטיחה לכם שאין אדם בעולם שלא ימות על זה.
פרטים ליצירת קשר:
COCO BY KEREN TAL
בהזמנה טלפונית: 5374402־054 (משלוחים לכל הארץ),
הגלעד 5 הוד השרון
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היום המשיך,
מביתה של קרן נסענו לבית העסק הנשי הבא:.
חדרי קטנים אמנים גדולים – ענבר קאופמן הראל
את הדלת הפעם פתחה ענבר.
הסתובבנו בבית שעמוס המיניאטורות יפייפיות מעשי ידיהם של ענבר ובנה בן ה 17, שהביא את אימו להתפרנס מהתחביב שהתחיל אצלו בגיל 13.
על המדפים סביב ראינו עבודות מיוחדות, שחזורים של חדרים גדולים למימדים זעירים.
חדרים היסטורים כמו של בן גוריון או גולדה,
או חדרים בבתים של אנשים.
הכל עשוי קטנטן וזעיר ומדוייק להפליא.
שתי התמונות לעיל צולמו ע"י אנג'ליקה אגבייב
הבן אפילו הגדיל לעשות ובאחת מפינות הבית הלא מנוצלות בנה עיר זעירה אי שם באירופה עם תחנת רכבת פעילה מכוניות ורמזורים.
אחרי שהתפעלנו מהיופי, שמתי לב לשולחן הגדול ועליו חומרים ליצירה,
וענבר הזמינה אותנו, ואמרה שאנחנו נכין שולחן קטן עם חפצים עליו.
שתי התמונות לעיל גבירה וולקוביץ
האמת, הפעם ממש לא האמנתי, אין מצב שאני אצליח.
העבודה מצריכה מוטוריקה עדינה וריכוז רב, ומופרעת קשב שכמותי, איך תצליח?
אבל ההפתעה הייתה בלתי רגילה כשהתחלנו לעבוד, והבנתי שדווקא הדיוק והעבודה בקטן מצליחה לפקס אותי לרכז ולהוציא ממני נפלאות.
ענבר שהדגימה ועברה ביננו כדי לעזור ולהדריך, ותוך כדי סיפרה שגם היא בשנת ה50 שלה,
וגם היא, כמו הנשים שפגשנו קודם, מאז ומעולם עסקה באמנות.
בעברה הייתה נגרית וצבעית של רהיטים.
היא שיפצה רהיטים ישנים במו ידיה,
אבל העבודה התובענית הביאה איתה כאבי גב וקשיים פיזיים,
וגם ענבר חיפשה דרך חדשה ליצור ולהתפרנס.
בנה בן ה 17, שהיא מגדירה כ'פנסיונר בריטי' באופיו,
בחר בגיל 13 ללכת לחוג מיניאטורות ברעננה.
לפני שנה קפצה ענבר לסטודיו בו למד בנה,
והצטרפה לחוג להכשרת מדריכים למיניאטורות. בהדרכת נאווה שטיינמץ.
הקורס היה עבורה תהליך של טראפיה.
והצליח להוציא ממנה את הכישרון האמנותי, בלי לגרום לכאבי הגב שליוו את עבודתה הקודמת.
וככה תוך כדי שיחה התחלתי גם אני להוציא תחת ידי את המיניאטורה הראשונה בחיי.
שולחן קטן עם מפה, ועליו קופסה עם דונאטס, בקבוק יין ואגרטל עם פרחים.
העבודה שלי 🙂
ענבר מעבירה חוג ייחודי לעיצוב ובניית חדרים מיניאטורים.
פעילות החוג מיועדת לכל הגילאים,
היא משלבת תחומי יצירה במגוון רחב של טכניקות וחומרים.
היא מפתחת את הדמיון, החשיבה היצירתית
ומשלבת וקדנציה ומוטוריקה עדינה ביצירה.
חוץ מהחוג ענבר גם מגיעה לבתים של אחרים ועורכת שם סדנאות חד פעמיות של יצירה,
לילדים ולמבוגרים.
ימי הולדת ואירועים שונים מקבלים פתאום ערך מוסף וחוויה נהדרת.
המחירים הגיוניים.
הפעלה שכזו למשל עולה 850₪ + תוספת של 12₪ למשתתף עבור חומרים נילווים לשם היצירה.
וניתן להחליט מראש בהתאם לארוע מה מכינים.
והכי מעניין שאין צורך הידע מוקדם או כל כשרון כל שהוא
תאמינו לי. ניסיתי.
פרטים ליצירת קשר:
חוג המיניאטרות של ענבר הראל
חדרים קטנים אמנים גדולים,
רח' הרקפת הוד השרון
טלפון: 8356582־052
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
