זה החל כעוד יום רגיל בספרייה.
רינה מבקשת להאריך ספר שאת שמו היא לא זוכרת – "משהו של סטפן צוויג"…
ענת שעומדת אחריה, נכנסת לשיחה –
"בדיוק הזמנתי ספר של צוויג"
אני בודקת במחשב. הספר להארכה הוא ,"קוצר רוחו של הלב". לא ניתן להאריך את זמן ההשאלה כי –
הוא אכן מוזמן לענת.
ביום ב' בשבוע שעבר, הספרייה הייתה סגורה באופן חד פעמי לרגל פעילות של הצוות. תיבת ההחזרות הממוקמת מחוץ לספרייה עלתה על גדותיה והספרים גלשו החוצה. יכול מאוד להיות שמישהו שלח יד ושלף כמה ספרים. לדאבוננו זה כבר ארע בעבר.
באותו יום רגיל בו אנו נמצאים, הגיעה קוראת מאוכזבת שלדבריה הכניסה באותו יום נמהר את הספר "יש ילדים זיג זג" לתיבת ההחזרות, והיא אכן זוכרת שזו הייתה גדושה עד אפס מקום, ויתכן מאוד שזה היה גם גורלו המר של הספר שהוחזר.
לפני על השולחן ערימת ספרים שנתרמו זה עתה ובראש הערימה,
ניחשתם נכון –
"יש ילדים זיג זג".
אחת הפעולות הלא משמחות שאנו נאלצים לבצע בספרייה היא, ביטול כרטיס קורא למי שאחר למעלה מ-3 שנים בהחזרת ספרים, ולצערנו יש גם כאלה. כשכרטיס הקורא מתבטל, מתבטלים גם הספרים שברשותו. מבחינתנו הם אבודים. יש כאלו שאיננו מצטערים על אובדנם, בין אם הם עותקים נוספים או סתם ספרים לא ראויים, אבל לעיתים אלו שכיות חמדה, או ספרים חשובים שאנו משתדלים לרכוש מחדש.
ספרו של חניף קורישי, "אוזני בסמוך ללבו" היה באותו יום מדובר אחד מאלו שנאלצנו לבטל. לא רב מכר, ממש לא מהמבוקשים, ובכלל ספר די ישן משנת 2006. דקות ספורות אחרי שביצעתי ביטול, קיבלתי תרומה של 3 ספרים.
"אוזני בסמוך ללבו", היה אחד מהשלושה.
במסגרת אירועי יום האישה שהתקיימו לאחרונה בספרייה, מישהי פרשה קלפים על השולחן וביקשה לבחור קלף באופן אקראי.
הקלף שעלה בידי היה – "קסם"
בחוברת ההסברים נכתב על הקסם בחיי.
ואכן אני חווה את הקסמים הקטנים והמקסימים הללו כמעט מדי יום.