– "אוף אני רעב".
– "יש מלא אוכל של אמא במקרר, תאכל" הגבתי בהיסח דעת, תוך כדי הקלדה באייפון.
– "אני לא אוהב".
– "מה אתה לא אוהב?" גלגלתי עיניים. "איך אתה יודע שאתה לא אוהב אם אתה לא יודע מה יש?"
– "מה יש?"
– "גאלובצי."
– "אה, אם זה גאלובצי אז אני רוצה, נאם נאם נאם, זה טעים" – הוא שינה את גירסתו.
– "לחממם לך?"
– "כן!", והתחיל לקפץ משמחה כמו איזה חרגול.
יש לי חברים שלא אוכלים שום, יש כמה שלא נוגעים בעגבניות, ויש כאלה שיעדיפו פיצה זולה עם גבינה סינטטית על פני פיצה אמיתית. בחירות שאנשים עושים מרתקות אותי. בכל פעם שאני יושב לאכול עם חבר או חברה במסעדה, אני מסתכל היטב על מה שמתרחש מולי – כאילו אני בהצגה הכי טובה בעיר. אני רואה איך הם קוראים בתפריט, מתלבטים, איך הם מקמטים את המצח כשנתקלים במשהו לא מובן. נבוכים מעצמם, או ממני, לא החלטיים, או הפוך – יודעים בדיוק מה הם רוצים.
אנחנו, בני האדם – מונעים מכוחו של הרגל, מקובעים במחשבותינו ובטעמינו – וחוששים לנסות משהו חדש. אבל כשמעיזים – קורה קסם.
אז בשביל כל אותם האנשים, שאומרים "אני לא אוהב אוכל רוסי", ואז טעמו ואהבו – אני מביא את המתכון למנת הדגל של אמא – גאלובצי.
גאלובצי הוא כרוב ממולא בבשר טחון עם ירקות ותבלינים. גאלובצי בדרך כלל מכילים אורז, ומבושלים עם שמנת ועגבניות. אני מביא לפניכם מתכון לגאלובצי עדינים, רכים ושמנתיים של אמא שלי:
מצרכים לגאלובצי:
– 400 גרם בשר טחון (מומלץ עגל+טלה)
– 1 כרוב (רצוי לבחור באחד עם עלים כה שיותר שטוחים)
– 0.5 כוס אורז מבושל
– 2 עגבניות חלוטות וקלופות, קצוצות דק
– 0.5 בצל קצוץ דק
– 1 גזר קלוף קצוץ דק
– 0.5 פלפל אדום קצוץ דק
– 1 קוביית שום קפוא של "דורות"
– 1 ביצה טרופה
– מעט שמן זית לטיגון
– מלח ופלפל לפי טעם.
מצרכים לרוטב:
– 1 מיכל שמנת בעלת אחוז שומן גבוה
– 100 גרם פסאטת עגבניות (אפשר כל סוג שלעגבניות מרוסקות למרקם חלק)
הכנות:
– מבשלים את האורז
– קוצצים את הבצל, גזר והפלפל האדום דק (קצצתי במג'ימיק)
– חולטים את העגבניות, מסירים את הקליפה וקוצצים דק.
– מפרידים את החלק הקשה של השורש מהכרוב, מפרידים לעלים נפרדים בזהירות, בלי לקרוע! חותכים החוצה את החלק הקשה של כל עלה (אחרת יהיה קשה לעטוף את המילוי).
– מרתיחים מים עם קצת מלח בסיר, מבשלים את העלים כמה דקות עד שנהיים רכים וגמישים, מוציאים, שמים בצד.
הכנת המילוי:
– מטגנים את הבצל הקצוץ עד שמזהיב, מוסיפים את הגזר והפלפל האדום, מטגנים עוד קצת, מוסיפים את העגבניות, מטגנים תוך כדי ערבוב מידי פעם עד שהנוזל בתחתית המחבת נעלם.
– שמים בקערה גדולה עם הבשר הטחון, מוסיפים את הירקות שטיגנתם, את הביצה, השום והאורז המבושל. ממליחים ומפלפלים, מערבבים היטב. העיסה לא צריכה להיות נוזלית, אבל גם לא גושית, אלה רכה ונעימה, נוחה לעבודה.
הרכבת הממולאים:
– לוקחים עלה של כרוב, מוודאים שהוא לא קרוע והצורה שלו מלבנית או מרובעת. אם יש קצבות סוררים – ניתן לחתוך אותם. שמים במרכז העלה מהמילוי, ועוטפים כמו מעטפה. חלק תחתון, אחר כך הצדדים וסורים עם החלק העליון. מתקבלת צורת ריבוע או מלבן יפה. חוזרים על הפעולה עד שאוזלים עלי הכרוב. אם נשאר לכם מילוי – ניתן להוסיף מעט קמח ולטגן כקציצות.
טיגון ובישול:
– מחממים מחבת עם מעט שמן זית, צורבים בעדינות כל ממולא משני הצדדים – רק צריבה ממש קלה – שהכרוב יהיה צהוב, לא שרוף! אחרי שטיגנתם קלות כך את כל היחידות, מעבירים אותם לסיר ומסדרים אחד לצד השני.
– מערבבים בקערה את השמנת עם הפסאטת עגבניות, ומפזרים על הגאלובצי שבתוך הסיר.
– שמים את הסיר על אש בינונית (לא גדולה!), מכסים ונותנים להתבשל כ-15-20 דקות.
מגישים עם שמנת חמוצה עשבים ירוקים קצוצים. טעים מאוד אחרי יום-יומיים במקרר, כשהטעמים נספגים. בתיאבון!
עיצוב: Yarive Epshtein Studio