על טעימה רב חושית שמעתם?

התמסרתי לרגע וגיליתי הרבה יותר ממה שציפיתי.

הכול התחיל בפגישה של קבוצה בכרם התימנים בואכה שוק הכרמל בהנחיתה של שרה גלב, האישה האוכל והספורים. הגעתי לקבוצה מבלי להכיר את המשתתפות האחרות. בקרן הרחוב המתינה לנו שרה עם סלסלת תותים וסיפור אישי על מי שעיסוק באוכל משלים אצלה חסך, היא הבשלנית גדלה בבית בקיבוץ שבו הבישול לא היה וכשהיה היה שולי.

שרה שבחרה לחבר בין טעמים וספורים הצליחה באמצעות דליית סיפורי אוכל מהמשתתפות ליצור חוויה רב חושית של זיכרון מבית ההורים, זיכרונות ילדות, בגרות. כבמטה קסם נשאבתי לתיק אוכל בבית הספר היסודי , לשוקולד שכה אהבתי ואני עדיין אוהבת, לעוגת הגבינה של אימא אליה אני ובנותיי כה מתגעגעות , איזה תזמון שבועות בפתח.

האסוציאציות בעקבות הסיפורים ששרה קראה, סיפורי המשתתפות והשירים ששרנו העיפו אותי לשעתיים של קסם משחרר רווי תמונות, צבעים וריחות.

שמתם לב? על מקומות האוכל בהם בקרנו ועל שטעמנו טרם ספרתי, גם אני טועה למה.

את התשובה מצאתי בתוכי האדים שספגתי הם של חוויה, של אסוציאציות, כשהאוכל משמש גירוי. שרה הטיבה להסביר זאת " אוכל אוכלים, רואים אסוציאציות … האוכל משמש קטליזטור שבעקבותיו זורמים ספורים רגשות ". כבר במקרא האוכל מככב כמניע עלילה בספור אדם וחוה.

האוכל בסיור

התחלנו בחומוסיה "חומוס שלמה ודורון" שקיימת כבר 80 שנה ומגישה חומוס בטיבולים מעניינים ואיך אפשר בלי להיזכר בספור נזיד העדשים הקנאה והריב בין שני האחים יעקוב ועשו .