נשים. השמיעו את קולכן. הוא חשוב לעולם.
"הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה"
מגיל צעיר מלמדים אותנו שחייבים להשתמש בראש. תחשבי פעמים, תחשבי עד הסוף, למה את לא חושבת בהיגיון???? שם טמון הידע והשכל וההיגיון. על הדרך מזהירים אותנו חס ושלום לא ליפול קורבן לרגשות שלנו- אל תגיבי מהבטן, תספרי עד 100, אל תתרגשי מזה, אל תעשי דרמה (זה השנוא עלי במיוחד).
ולמה בעצם לא להקשיב לרגשות שלנו?
כי הם יטעו אותנו, יעוורו את עיננו יתנו לנו תמונת מציאות רגשנית ומעוותת.
-הם לא צוחקים עליך- הם צוחקים איתך
-זו שטות- אז למה את מתרגשת?
-היא לא מגעילה אליך- היא מקנאה בך
עם השנים אנחנו לומדות לא להקשיב לרגשות שלנו. אפילו לפחד מהם ולהשתיק אותם, מתוך החשש שהם יטעו אותנו ויובילו אותנו למקומות נוראים. אנחנו לומדות להעריץ אנשים חושבים, קרים כאלו שמתנהלים רק אחרי מחשבה ארוכה, כאלו שלא טועים שלא מתרגשים שלא נפגעים . אנחנו לומדות לייחס תכונות שליליות לרגשות (שבד"כ) מיוחסים לנשים- פגיעות, רגשנות, דרמה ודומיהן. ועל הדרך שמות פקק על עוד המון רגשות נפלאים מלאים חמלה רוך ונשיות. רגשות מקסימים, ברי קיימא שכנראה התברכנו בהם מתוך סיבה מסוימת- שעלינו לברך בהם את העולם.
אנחנו עושות דה- לגיטמיציה לרגשות של עצמנו, וכמו שחונכנו אנחנו מנסות לתפעל את החיים בכלים שכלתניים שאינם שלנו. זה מכניס אותנו לחשיבת יתר ולטחינה אינסופית של המוח.
היא הייתה מגעילה אלי- אולי היא בעצם מקנאה בי?- אולי אני מקנאה בה?- אולי זה חוסר הביטחון שלי מדבר מגרוני?- אולי אני סתם מתרגשת וזה סתם?- אני שוב עושה דרמה מכלום?
אז זהו… שלא…. לפעמים המגעילה היא פשוט מגעילה ואין מה לטחון…
ואני לא עושה דרמה- אני חווה דרמה
לפעמים זה פשוט.
פרשת השבוע מתחילה בכך שמשה אוסף את העם ומבקש אותם לתת מנדיבות ליבם תרומה לבנית המשכן. בדבריו הוא אומר: "וְכָל-חֲכַם-לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַֽעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה יְהוָֹֽה:". הביטוי הזה הפתיע אותי.
"חכם לב"? הרי לפי כל מה חונכתי על פיו. הלב הוא המטעה הרגשני ואילו החכמה נמצאת בשכל/בראש.
אז מהו אותו לב חכם?
על פי הנצי"ב מוולוז'ין יש קושי בביטוי "והרי השכל אינו בלב, אלא משכנו במוח" אך יש משמעות נוספת "חכם לב" מציין אדם שיש לו אינטואיציה- אדם שהלב שלו מרגיש ויודע את התשובות הנכונות.
לב שומע- לב חכם היא תכונה שיוחסה לשלמה המלך- שמכל המתנות האפשריות (עושר אריכות ימים) ביקש מהקב"ה שיברך אותו במתנה הגדולה מכול ",לב שומע… לב חכם ונבון" תכונה שעמדה לו כשופט ועושה צדק.
ובמשלי נכתב- כִּי-תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ; וְדַעַת, לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם. מְזִמָּה, תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ; תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה.
לְהַצִּילְךָ, מִדֶּרֶךְ רָע; מֵאִישׁ, מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת.
שופט עברי נוסף המציין את חכמת הלב כחשובה במשפט- הוא הנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק כותב בספרו "שיקול דעת שיפוטי" שהאינטואיציה יש לה תפקיד בשיקול הדעת של השופטים. לדבריו, השופט פועל "על פי אותה תחושה פנימית היוצרת קשר בין הבעיה לבין פתרונה", עד כי "לעיתים חש השופט בתוצאה הרצויה, עוד בטרם נתן לעצמו דין וחשבון באשר לדרך הראויה בה עליו ללכת כדי להגיע לתוצאה הראויה". רק בדרך של הילוך לאחור, הוא מגבש לעצמו את העיקרון שהוא צריך לפעול על פיו, משום ש"השופט הוא יצור אנושי, והאינטואיציה ממלאת תפקיד חשוב בפעולתו של כל אדם". אינטואיציה יכולה להיות ניצוץ המאיר את הדרך הראויה"
אם כך מדובר בחכמה גבוה במיוחד, חכמה שמגיעה מהלב ולא מהראש. הקב"ה יודע כי חכמה של הלב היא חשובה במיוחד במקרים של משפט וצדק שם נמצאת החמלה שם שוכנת האינטואיציה שם שוכנים הרגשות הנפלאים שלנו, שיש להן תפקיד חשוב בעולם.
אסור לבקבק אותם צריך להקשיב להם
גם אם ננסה הם ימשיכו לבעוט מבפנים עד שניתן להם לנבוט:
"יוֹם אֶחָד תִּשְׁמַע בְּעִיטוֹת רָפוֹת מִתּוֹכְךָ.
פְּסִיגֵי-חַיִּים עוֹד יִתְעַקְּשׁוּ לִנְבֹּט מִזֶּרַע
שֶׁקָּפָא בְּךָ מִתַּחַת לַקְּלִפּוֹת."
יחזקאל רחמים/ אל עצמי
ולכן חברותי הנשים: אל תבהלנה מתכונותיכן הנשיות, הרגשנות היא מקסימה ויש לה מקום בעולם. תמשיכו להתרגש מכל דבר ולעשות דרמה ותסבירו לבנותיכן שאם ה'היא' הייתה מגעילה אליהן היא באמת מגעילה. ושהן לא צריכות לחשוב מחוץ לקופסא אלא דווקא עמוק עמוק בתוכה!
