על השכלה גבוהה בעלות נמוכה

עבור נשים, המירוץ אחר ההשכלה ממשיך, בתקווה כי עם העלמות פערי ההשכלה גם יעלמו פערי הקידום והשכר בשוק העבודה. אמנם תקרת הזכוכית מנצנצת אבל חוד ההשכלה עשוי לבקוע שם פער, ואיפה שיש תקווה – יש גם רצון.

בחורה עם מחשב נייד

Woman studying at the library

בכלכלה הנוכחית כאשר אחזקת משק הבית דורשת הכנסה של שתי משכורות, אחוז הנשים שיוצא לעבודה ומפתח קריירה מחוץ לבית הולך ועולה ויחד עם דרישות הקריירה מגיעות גם דרישות מרכישת השכלה מתאימה. פערי שכר וקידום עדיין קיימים בכל ענפי המשק, ובכלל זה באקדמיה, אולם כל עוד מדובר בלימודים – הנשים כבשו את האקדמיה בכל רמות הלימודים. כיום ישנו רוב נשי בלימודים לקראת כל התארים – החל מהתואר הראשון וכלה בדוקטורט.

פילוח הנשים בין המקצועות השונים

חלקן של הנשים בקרב כלל הסטודנטים מגיע ל 56% בתואר הראשון, 61% מתלמידי התואר השני ואפילו בלימודי התואר השלישי הן עברו את הגברים ומהוות 52% מכלל הסטודנטים. למרות העלייה, נראה כי פילוח המקצועות בין נשים וגברים עדיין נשאר אם כי הפערים הצטמצמו. במדעי הרוח, לדוגמה עדיין ישנו רוב נשי מובהק אך בעשור האחרון הוא ירד מכ-70% ל-62% בלבד.

לעומת המקצועות  שאינם מכווני מקצוע מובהקים, במקצועות הניהול, אדריכלות, משפטים ורפואה עלה חלקן היחסי של הנשים. בתחומי העסקים האחוז עומד כיום על כ-50% (עלייה של כ- 20%) ואילו באדריכלות האחוז עלה מ-16% ל-28%.

יותר ויותר נשים מוצאות את עצמן במירוץ לקבלת השכלה אקדמית, במטרה להשתלב בשוק העבודה במשרה מקצועית ולזכות באופק קידומי אפשרי. אמנם הפערים בשוק העבודה מבחינת גובה המשכורות והקידום עדיין שרירות וקיימות, אולם צמצום פערי ההשכלה מסיר לפחות מחסום אחד בדרך לקידום והמשכורת המיוחלת.

מה מעכב נשים בדרכן אל הקריירה?

ו-בכן, בואו נדבר רגע על הבית והמשפחה. כן כן, אנחנו מדברות על הבית שהבעל כל כך גאה בכך שהוא – בניגוד לאבותיו הקדומים – ההומו שוביניסטוס המצוי – כל כך עוזרים בתחזוקתו. הבעל המצוי מקריב קורבנות קריירה ומוציא את הילדים פעם בשבוע מהגן (אלא אם כן בטעות יש לו ישיבה, או עומס בעבודה) ואפילו מוריד את הזבל כשמזכירים לו חמש פעמים. מה שלא נאמר זה מי שמוציא את הילדים ביתר ארבעת ימי העבודה מהגן, מי קונה, מבשל, מנקה, נשאר בבית כשהילד חולה, או כשצריך להגיע טכנאי. ורמז קטן – זה בדרך כלל עדיין לא הבעל.

אומרים שלנשים קשה להכנס למטבחים מקצועיים של מסעדות. לא רק בגלל הדעה הקדומה אלא בעיקר כי… המדפים מתוכננים לגובה ממוצע של גברים. גם שעות הישיבות שמתחילות בשש בערב אינן תורמות להשתלבות הנשים בשוק העבודה, או הדרישה לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל, אם במקרה חשבתן דווקא על קריירה אקדמית.

אבל אפילו בשוק העבודה מרגישים תזוזות, לפעמים. איטיות יותר, זהירות יותר, וכאשר יש הזדמנות חבל לפספס אותה כי גילינו שדילגנו על שלבי ההשכלה.

מכשולים בדרך להשכלה

המכשולים קיימים גם בדרך להשכלה. תלמידות התואר השלישי לדוגמה נאלצות לעשות ג'אגלינג בין בית, ילדים, לימודים ועבודת מחקר והוראה שרחוקה מלהיות מתגמלת במיוחד או בעלת בטחון תעסוקתי. כדי לעזור ולקדם נשים הן במסלולים האקדמיים והן בכיוון רכישת השכלה המתאימה לשוק העבודה ודרישותיו, ישנן מלגות רבות המיועדות לנשים.

מלגות בכלל ולנשים בפרט

גובה המלגות לנשים בלימודים יכול לנוע בין סכומים סמליים לכיסוי מלא של שכר הלימוד ואפילו מלגות קיום. בין כלל המלגות שגם נשים יכולות לזכות בהן, יש גם לא מעט מלגות המיועדות לסטודנטיות בלבד.

חלק גדול מכלל המלגות המיועדות לנשים מתרכז במלגות בתחומים המדעיים. זה לא ממש מפתיע בהתחשב בכך ששם הפערים בין נשים וגברים עדיין משמעותיים. קחו לדוגמה מחשבים או הנדסה. במכללות המתמקדות בלימודי הנדסה ולימודים טכנולוגיים, אחוז הנשים אשר מגיע לסגל מגיע לכ-32% בלבד. בהוראה, למשל, המצב אף יכול להיות הפוך – אבל מה מתגמל יותר – להיות מורה בישראל או להיות מהנדס?

ישנן כתשע מלגות ייעודיות לנשים בתחומי המדע והטכנולוגיה במטרה לקדם נשים ספציפית בתחומים אלו. מי שתלך ללמוד את המקצועות הללו תמצא את עצמה גם עם מקצוע מכניס וגם עם פחות חובות בסיום תקופת הלימודים.