שני קווים מקבילים של הצלחה וכישלון
לכל אחד ואחת מאתנו יש את המאבק שלו בתוך השכל, דואליות של טוב ורע, קל וקשה, הפגישה של היין והיאנג. אצלי המאבק נע בין ההצלחה המקצועית לבין ההצלחה הכלכלית. חוסר ההיגיון של תחושת הצלחה בתחום אחד לבין תחושת כישלון בתחום אחר. כולנו סוחבים אתנו את אמונות העבר אשר השתרשו אי שם בילדותנו. אצלי השתרשו אמונות שיקריות שבנו את היחס שלי לכסף, שהלכו והתעצמו עם השנים. אני לא טובה עם כסף, אני לא טובה במכירות, אני לא יודעת לנהל כסף, יש אנשים שיש להם ויש את אלה שאין להם, ככה זה בחיים ושאר תירוצים.
אחת הסיבות שרציתי להיות עובדת עצמאית היא כסף. המחשבה על אפשרויות בלתי מוגבלות של הכנסות, המחשבה שהכול בידיים שלי ואני לא תלויה באף בוס שיחליט אם להעלות לי את המשכורת או לא, הניעה אותי קדימה.
אבל דבר אחד לא לקחתי בחשבון. את האמונות המגבילות שיש לי על כסף, את הפחד שלי מתחרות, את רגשות הדחייה שעלו עם כל סירוב שקיבלתי או עם כל עבודה שלא קיבלתי, את הצורך להשיג לקוחות בעצמי כדי להרוויח כסף. להיות עצמאית זה להיות חשופה. להיות עצמאית זה להתמודד עם דחייה, עם סירוב, זו לא נחלתם של עצמאיות בלבד, אבל ברגע שההכנסות תלויות באופן ישיר לתחושת ההצלחה או תחושת הכישלון, הדבר הופך למסוכן. נכנסתי לעצמאות עם חזון, עם רצון מאוד גדול לבנות משהו שהוא רק שלי וגם להצליח. אבל נכנסתי למשחק מוקדם מידי ללא הכנה וחוסן מנטלי. את העור העבה פיתחתי עם השנים, אבל ההתחלה גבתה מחיר כבד.
ישנם אנשים שתחרות מדרבנת אותם, מאתגרת ומניעה קדימה. אותי התחרות שיתקה. השיתוק התבטא בצד הכלכלי. הסיפור הוא כזה: רציתי לעשות הפרדה ולנוע בשני קווים מקבילים. חלמתי על הצלחה מקצועית גדולה והשגת כל היעדים המקצועיים ללא מאמץ. החלטתי להשקיע ולפתח את שיטת maximum.u , העסקתי יועץ עסקי, יחד הכנו תכנית עסקית שעל האקסל נראתה יפה ומבטיחה וכמובן, לוקחת הלוואה מהבנק.
בהמשך, פיתחתי את ה-color guide מדריך צבע ייחודי לאיפור, והשקעתי לא מעט כסף במיתוג וביחסי ציבור, הגעתי לכל אמצעי התקשורת עם השיטה והופעתי במגזינים הנחשבים כמו "לאשה", "את מגזין" , "מנטה" אתר מאקו. אך במקום לחוש סיפוק וגאווה אני מתחילה לפחד מההצלחה. מה יהיה? איך אצליח להסתדר עם כל כך הרבה לקוחות? אני לא אסתדר עם כל כך הרבה כסף ולא אדע איך לנהל אותו ועוד פחדים שהתבססו על מערכת אמונות רעועה. התת מודע השתלט ושיתק. כמות ההכנסות לא עלתה, אני נכנסת לסוג של שיתוק, מפחדת לזוז, לא מצליחה להתקדם מסתבכת בחובות ושוקעת לתוך ביצה טובענית.
קישור לכל אמצעי התקשורת בהם הופעתי עם השיטה
חלום העצמאות וההצלחה הכלכלית הולך ומתרחק. נכשלתי, התפרקתי, נשברתי והתרסקתי. נצמדתי למצפן הפנימי שאמר לי לא לוותר. שאני יכולה להצליח שאני לא רוצה להרים ידיים. כולם מסביבי חושבים שאני מטורפת. שמתי על עצמי כיסוי עיניים, כמו של הסוסים והחלטתי שאני על העצמאות והחלום לא מוותרת.
תקראו לזה טיפשות, עקשנות או אמונה עיוורת. מצד שני הבנתי שאני לא יכולה להשיט לבד את הספינה הזאת בנסיבות הקיימות וצריכה שקט כדי לבנות את עצמי מחדש. ואז הגיעה הצעה להחליף את שרון גוטליב , מנהלת ההדרכה של חברת לוריאל, בזמן שהיא יצאה לחופשת לידה. לקחתי אותה בשתי ידיים בתנאי שאני לא הופכת לשכירה. למזלי זה התאים גם להם. התחלתי לנשום מחדש ולמדתי דברים חדשים בתחום האיפור בחברות ענק.
אבל תחושת הכישלון הכלכלי עדיין כואבת וצורבת, וזה הקו המנחה. מתקדמת מקצועית, זוכה להערכה מאוד גדולה אבל מרגישה מתוסכלת. מסתכלת על הקולגות שלי ומרגישה פחותה. ממשיכה להתנהל בשני מישורים מקבילים של הצלחה וכישלון. הערכה מקצועית מאוד גדולה, מצד לקוחות, כלות וקולגות. לא ראיתי את ההצלחות, הן נכנסו מצד אחד ויצאו מהצד השני. את הכשלונות לעומת זאת, ראיתי בענק. כשקיבלתי את ההצעה להקים ולנהל את מחלקת ההדרכה, ברשת בתי הספר לאיפור רוית אסף, התנאי שאני ממשיכה להיות עצמאית. הגענו להסכם והתחלתי לשעוט קדימה. למדתי תחומים חדשים, התחלתי להכשיר מורים לאיפור ומאפרים חדשים וקיבלתי בחזרה את הביטחון העצמי שאבד.
הבנתי שאני עדיין לא נמצאת איפה שאני רוצה ושלכל דבר יש סיבה. אני לא אוכל להתקדם כלכלית עד שלא אשנה את כל מערכת האמונות הישנה.
התחלתי לקרוא ולחקור לעומק על ההוכחות המדעיות לחשיבות של התת מודע בכל מה שקשור להצלחה ולכישלון. וכמו בחדר כושר התחלתי לאמן את השריר של המוח, לחשוב ולהתנהל אחרת. ידעתי שאין ברירה. אני יכולה להמשיך ולעשות את כל הדברים הנכונים, אבל אם לא ארגיש שאני מצליחה לא יקרה שום דבר.
התחלתי להגביר את הנוכחות ברשת והתחלתי לחשוף יותר את עצמי ולא רק תמונות של המאופרות שלי. כשהגיעה אליי הצעה להתראיין בתכנית טלוויזיה "בסלון של שרון" בערוץ רשת 13 וסוף סוף אחרי שנים רבות במקצוע עם עבודה עצמית סיזיפית וקשה הרגשתי את תחושת הסיפוק וההצלחה.
בשלב הזה שומעת מקולגות על דיגיטליות בעסקים, מלאתי את שאלון הקבלה ונכנסתי לקבוצה. כשנפתחה ההרשמה למחזור השמיני של דיגיטליות בעסקים מלאתי את טופס ההרשמה ושכחתי מזה.
אומרים שהמורה מגיע כאשר התלמיד מוכן. כאשר הגיע הטלפון שבישר שהתקבלתי למחזור השמיני הייתי בעננים לא יכולתי לבקש מתנה גדולה יותר. אני מרגישה מלאת תקווה, מרגישה מלאת אנרגיה והכי חשוב מתחילה את הנסיקה למעלה עם מערכת אמונות חדשה של הצלחה.