המצווה נלמדת מהפסוק "לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה'." (ויקרא פרק י"ט, פסוק יח')
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ הוא פסוק בתורה הנחשב למצוות "עשה". לדעת התנא רבי עקיבא, מצווה זו היא כל התורה על רגל אחת.
משמעות המצווה היא כי האדם צריך לאהוב את רעו בדיוק כפי שהוא אוהב את עצמו. מכלל זה נגזרות דרכי התנהגות רבות, אשר בגללן רבי עקיבא התייחס אליו כאל כלל מרכזי וחשוב בתורה, וביחסי אדם וחברו בפרט.
אם תשאלו את דעתם של אנשים שונים בעניין מצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, רובם יטענו שלצערם רק מעטים מקיימים מצווה זו, ולכן העולם נראה כפי שהוא נראה.
רבים מאיתנו היו מייחלים ומקוים לכך שיותר אנשים ימלאו את המצווה וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, כדי שהעולם הסובב אותנו יהיה מקום טוב יותר לחיות בו.
אם ניפקח את העיניים ונביט במציאות כפי שהיא, נגלה שנהפוך הוא -, מרבית בני האדם דווקא ״אוהבים״ ומתייחסים אל האחר בדיוק כפי שהם ״אוהבים״ ומתייחסים לעצמם.
רוב בני האדם שופטים את האחר באותן אמות מידה שהם שופטים את עצמם.
רוב בני האדם מבקרים את האחר באותה חומרה שהם מבקרים את עצמם.
רוב בני האדם ״יורדים״על האחר בדיוק כפי שהם רגילים לרדת על עצמם.
רוב בני האדם לא מקבלים את האחר כפי שהוא, בדיוק כמו שהם לא מקבלים את עצמם כפי שהם.
והעצוב מכל הוא שרוב בני האדם שונאים את האחר באותו אופן שהם שונאים את עצמם.
כך שבעצם ״ואָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ זו לא עוד מצוות ״עשה״, אלא יותר תיאור מצב "הנעשה מעצמו", עקב התפיסה השלילית שיש לרוב האנשים על עצמם.
מי שמעוניין להפיץ את התובנה של ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ כדרך חיים רוחנית, צריך קודם לדבר על המשמעות של ״וְאָהַבְתָּ כָּמוֹךָ״
מורים והורים מלמדים את הילדים לאהוב את חבריהם כמו שהם אוהבים את עצמם, אבל הם לא מלמדים את הילדים כיצד לאהוב את עצמם.
אנחנו מלמדים ילדים שהם צריכים לקבל את האחר והשונה, אבל איננו מלמדים אותם לקבל את עצמם כפי שהם. נהפוך הוא, באמצעות מערכת ציונים אכזרית ושרירותית אנחנו לרוב מספרים לילדים כמה הם ״לא מספיק״, כמה הם ״כמעט טוב״, ואם הם מקבלים ציון גבוה של ״טוב מאוד״ ו״מצוין״, זה בגלל שהם ענו על ציפיות המערכת ולא בגלל שהם טובים ומצוינים בפני עצמם.
בפסוק ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״, התורה הופכת את הקערה על פיה. היות והתורה מקטינה את האדם דרך איומים, הפחדות, הפעלת רגשות אשם וביקורת מתמדת, היא גורמת לו להצטמצם בעיני עצמו. אדם מצומצם מסוגל לאהוב את האחר רק מתוך אותו צמצום, ביקורתיות ושיפוט שהוא חווה בעצמו, עם עצמו, דרך עיני אלוהיו ודרך התורה בה הוא מאמין.
אז אולי הסיבה העיקרית שהעולם כפי שהוא -, עולם בו אנשים לא מקבלים אחד את השני, עולם בו אנשים לא מכילים את האחר, עולם בו אנשים מתעמרים אחד בשני -, נובעת מכך שאנשים אוהבים ומתייחסים לאחר בדיוק כפי שהם אוהבים ומתייחסים לעצמם.
הייתי משנה את הפסוק ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ לנוסח הבא: "וְאָהַבְתָּ לְעַצְמֵךָ כָּמוֹךָ".
*****************************************************************
שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה הבינלאומי פראנה יוגה קולג׳
למצטרפים חדשים חודש ניסיון חינם בפראנה יוגה: goo.gl/zvoThN
מחברת הספר ״Enigma of Self Realization״
למידע על הסדנאות היכנסו לאתר
לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: shaktimhi@gmail.com