על הפחד ועל האומץ ועל הגמול לפעול כנגד כל הסיכויים

מתי בפעם האחרונה פעלת למרות הפחד לשינוי מוסכמה חברתית ?

מתי  אזרת אומץ אומץ לפעול כמגד כל הסיכויים למען שינוי של חוק מקפח, הגם שהיית במיעוט?

פרשת "פינחס" מספרת את סיפורן של בנות צלופחד , המבקשות לשנות את רוע הגזירה לפיה רק הבנים רשאים לרשת את אחוזת אביהם המת, לא הבנות,  ואלוהים נעתר לבקשתן ומשנה את החוק.

וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, בֶּן-חֵפֶר בֶּן-גִּלְעָד בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, לְמִשְׁפְּחֹת, מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף;

 וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֹתָיו–מַחְלָה נֹעָה, וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה

וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם, וְכָל-הָעֵדָה–פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד, לֵאמֹר

אָבִינוּ, מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא-הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל-יְהוָה, בַּעֲדַת-קֹרַח:

 כִּי-בְחֶטְאוֹ מֵת, וּבָנִים לֹא-הָיוּ לוֹ.

לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן;

תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ.

וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-מִשְׁפָּטָן, לִפְנֵי יְהוָה.

 וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר

כֵּן, בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת–נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה,

בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם; וְהַעֲבַרְתָּ אֶת-נַחֲלַת אֲבִיהֶן, לָהֶן.

בנות צלופחד מעידות על אביהן כי "בחטאו מת".

מה היה חטאו של צלופחד?

אנו יודעים שהוא לא היה בין אלו שהצטרפו למרד בהנהגת קורח על משה ואהרון. זו לא היתה סיבת מותו.

אבל הוא כן מת במדבר.

כלומר, הוא לא נמצא ראוי לעלות לארץ המובטחת.

 הוא שייך לדור שנגזר עליו למות במדבר.

אולי שמו מרמז על חטאו?

צלופחד. צל ופחד.

ממה הוא פחד?

מדוע פחד הוא חטא?

 איזו מטרה הוא מחטיא?

 אולי הוא היה בין אלה שנפל עליהם פחד דיווח המרגלים? והוא ראה צל הרים כהרים ואיבד אמונה?  (כחגבים היינו בעיניהם)

פחד הוא רגש מכווץ, מקטין, מכבה.

כשאדם פוחד הוא בעצם מתנתק מהחיבור אל הנשגב, מהחיות שלו, מהניצוץ האלוהי המפעם בו. הוא נותן מקום לצל שלו להוביל אותו.

ואז  הוא מאבד אמונה בטוב, ומקטין לא רק את עצמו אלא גם את אלוהים- מקור הבריאה.

 logo-9

 בנותיו של צלופחד, מחלה,נעה, חגלה מלכה ותרצה ( ראשי תיבות: מנחמת) מביאות נחמה למצב הנפול של אביהן.

הן אינן מנוהלות על ידי הפחד. הן פועלות באומץ רב כשעומדות לפני משה, אלעזר הכהן , הנשיאים וכל העדה ומבקשות לעשות תיקון רדיקאלי לחוק:

לתת להן, לבנותיו, אחוזה בתוך אחי אביהן.

והן אינן מבקשות זאת למען עצמן אלא למען לא יגרע שם אביהן בתוך משפחתו, כי לא היה לו בן.

לא כל אחד זוכה להביא תיקון לדפוס הורי.

לא כל אחד זוכה לשנות חוקים ונהלים וליצור נורמה חדשה.

 רבים למרות הצהרתם וכוונתם לא לחזור על משגי הוריהם , הולכים באותו התלם. רבים לא מעיזים לבקש או לדרוש שינוי, כי מה זה כבר יועיל, או כי פוחדים להתעמת עם ההשלכות. או שפוחדים להתאכזב.

 ופה יש לנו סיפור אופטימי שבו הבנות הצליחו לנתק את הדפוס ולא לשכפל אותו.

 ואלוהים מעריך זאת  ונעתר להן. הוא משנה את החוק ומתיר להן, לבנות, לרשת את אחוזת אביהן.

שניזכה גם אנחנו להביא תיקון לדפוסים שעל ברכיהם צמחנו,

שנדע לראות את הטוב בכל מצב ולפעול על פי מידת החסד,

שנמצא את העוז לדרוש שינוי שמתבקש לטובת כל הנוגעים בדבר,

 ושנימנע מלתת לפחד לנהל ולהוביל אותנו בכל מצב.

#מדרש_עכשווי

#מאחורי_הקלעים_של_הסיפור_המקראי