על הזכות לפזר יופי והרמוניה

בית בעיניי הוא אוסף של פריטים שמשקפים חיים שלמים. שילוב של עבר, הווה, והרבה מאוד מקום פנוי לעתיד לבוא.

את המקצוע שלי  – אדריכלות ועיצוב פנים – התחלתי ללמוד כבר בשנות ה-20 המוקדמות שלי. אז עדיין לא היו טיולים ארוכים להודו או דרום אמריקה. גם לא התלבטויות קשות, ודיונים ארוכים לתוך הלילה לגבי איזה מקצוע לבחור. אפילו לא היו שנת שירות, מבחנים פסיכומטרים, ועוד "המצאות" של ימינו.

טיול קצר אחרי הצבא ואופס, כבר מצאתי את עצמי על ספסל הלימודים. בלי לחשוב יותר מידי בחרתי, בצורה די אינטואיטיבית, על פי מה שנראה לי הכי טבעי עבורי.  בבלוג הקודם אפשר לקרוא על הנטיות המקצועיות שלי כבר משחר ילדותי.

בהמשך: עבודה כשכירה, ופתיחת עסק עצמאי. והינה הגעתי לגיל 40 פלוס והבטן התחילה להשמיע קולות: חסר לי משהו, למה לעסוק רק ביופי? מה זה השטחיות הזאת? איפה המזון לנפש?

אהבתי את המקצוע ולא רציתי לזנוח אותו. חיפשתי ולשמחתי מצאתי את התוספת שהכניסה עניין וערך מוסף לי וללקוחות שלי: פנג שוואי.

לא עוד עיצוב פנים שמצטלם טוב, אלא כזה שלוקח בחשבון מה הבית רוצה להיות, ומה הרצונות והצרכים האמיתיים של בני הבית. הפכתי לערוץ שיודע להקשיב, לחבר בין שפות שונות, לסדר וליצור הרמוניה, לגשר בין טעמים, להרגיע, לשמור על תקציב שפוי, וליצור שיח והבנה בין הלקוחות ובעלי המלאכה.

מקצועי הנהדר מאפשר לי לחיות במרחב של יופי, אסטטיקה, ויצירתיות – העולם בו טוב לי.  לקוחות שמספרים על סיפוק והנאה  מתהליך השיפוץ – שממנו פחדו כול כך לפני היציאה לדרך –  מביאים לי שמחה גדולה. הם גם מספרים על האושר שחווים כול ערב כשנכנסים הביתה. (לא תאמינו כמה  אנשים פגשתי שספרו על המתח והעצב שחשים כל פעם שחוצים את דלת ביתם).

היום אני נהנית במיוחד לעצב עבור בני 50 פלוס. אני מבינה  טוב את עולמם וצרכיהם, כי גם אני שם, ולכן קל לי לפצח את המתכון לתכנון המדוייק עבורם.

אסיים בכך שלשמחתי אני לא סנדלר שהולך יחף. לאחרונה עברנו לדירה חדשה בהרצליה, מתוכננת על פי צרכי משפחתי , ואהובה עלינו מאוד.

IMG_0586

חדש2

חדש

מצרפת קומץ תמונות. אם סקרנתי ותרצו לראות עוד, אפשר כאן

שמחה מאוד על כול פרוייקט חדש ועל הזכות לפזר יופי והרמוניה היכן שמזמינים את שירותי.

***

לצפיה בעוד תמונות של הדירה 

להרשמה לניוזלטר החודשי

צילומים: לוסיאנה ברסלר