על הדבש ועל המוות/ ערן בר-גיל

על הדבש ועל המוות הוא רומן המסופר לנו דרך תודעתם של שלושה בני משפחה. אנו חווים עם אורי את המאורעות שהובילו לנפילתו הראשונה, והם מרתקים, קצביים ונקראים בנשימה עצורה.

על הדבשעל הדבש ועל המוות/ ערן בר-גיל

על הדבש ועל המוות הוא רומן המסופר לנו דרך תודעתם של שלושה בני משפחה אחת, כאשר ציר הזמן של הרומן נע בין השנים  1999 ו- 2014 .

נתי אורי ועמליה מתכנסים בבית שבמושב לשבת שבעה יחד על מות האם והרעייה. רינה נפטרה מסיבוכיה של מחלת הסכרת ממנה סבלה זמן רב, פעם ראשונה חייה ניצלו כאשר אורי בנה תרם לה כליה, מה שנתן לה עוד שבע שנות חיים, לאחר מכן אף הכליה החדשה לא עזרה יותר, מערכותיה קרסו, גופה לא החזיק מעמד והיא נפטרה, המוות שלה הוא שהצליח להביא את שלושת בני המשפחה יחדיו. אורי הבן  הוא עבריין אשר מרצה את עונשו בכלא. זוהי תקופתו השנייה בכלא, בפעם הראשונה, הוא קיבל חנינה על כך שתרם את הכליה לאמו. לא מיד הסכימה האם לקבל ממנו את האיבר החיוני, זה שיציל את חייה, היא לא הייתה מעוניינת שבשל כך יחודש הקשר עמו, לא סלחה לו על כך שבחר בחיי פשע כדרך חיים. רינה האם הייתה אשת חינוך. מסופר לנו כיצד היא התקדמה במערכת, כיצד עלתה בדרגותיה ובתפקידים אותם מילאה בהצלחה, עד אשר קיבלה את ניהול בית הספר שבו הייתה מעוניינת מאוד  – אולם התפקיד הנכסף הזה הגיע כאשר מחלתה החלה להפריע מאוד למהלך חייה התקינים, כל כך שיבשה את חייה  שהיה עליה לפרוש מעבודתה בניהול.

על רינה אנו שומעים בעיקר דרך עיניו של בן זוגה נתי, בגילוי לב הוא מספר לנו על מערכת היחסים בינו לבין אהובת נעוריו, מערכת יחסים שהלכה והתרופפה, הלכה והתמוססה עד אשר לא נשאר ממנה שום דבר רומנטי, או מיני, או זוגי, מה שנשאר הוא איש מטפל באשה חולה, איש דואג לאם ילדיו, איש, שכל הווייתו, דרך חייו, המוסר שלו, לא נותן לו לקום וללכת, והוא נשאר בחיים האלו לצד האישה אשר זקוקה לעזרה שלו – היא חולה מידי בשביל להישאר לבדה. נתי הוא מושבניק, הוא עובד ככוורן, יש לו כוורות והוא רודה את הדבש מהכוורות הללו. נתי הוא טיפוס שדמותו לא מאוד ברורה לנו, לא לגמרי מובן לנו מיהו, המאפיינים שלו דהויים, יש בנתי מהות מטושטשת קמעה, יש בו איזו שהיא חוסר בהירות, יש לאורך הספר תיאורים כיצד הוא לובש את חליפת המגן זו שאמורה להגן עליו מהדבורים, והתעורר בי איזה שהוא רצון לומר לנתי שלא מהדבורים הוא צריך להיזהר, יש בו בנתי צד לא מאוד מפוענח, למרות שזו תודעתו שמדברת, למרות שהוא אחד מתוך הדמויות המשמעותיות בסיפור ועדין יש בו צד לא גלוי. האופן שבו הוא חי את חייו, ההחלטות שהוא מקבל, אפילו הסיפור שהיה לו עם העובדת הזרה, הרומן הקטן הזה, שהיו בו טיפה ניחומים, מעט מזור לנפש, אפילו הסיפור הזה לא מתפתח, לא מתמלא בתוכן, לא הולך לאיזה שהוא כיוון או מקום. התחושה היא שחייו של נתי הם דלים, דלים באהבה, דלים במאווים, וברצונות ובחלומות.  ובמקביל אליו יש את אורי הבן העבריין,  אנו חווים את מעשי העבריינות הראשונים שלו , דרך העיניים שלו של אורי, אנו חווים אותם. אורי עצמו מספר לנו עליהם, אין בו שום חרטה, או ספקות, או רצון להשתנות, דרך החיים שהוא בחר לעצמו, מתאימה לו. הוא שלם איתה, ולמרות אופיו ומהותו העבריינית הסיפור המעניין של אורי זה דווקא הסיפור בתוך הסיפור, לא סיפורי העבריינות והפשע, כי אם סיפור האהבה שלו עם קטיה. סיפור אהבה אותנטי, מעניין , מפתיע, סיפור האהבה הזה הוא מן החלקים החזקים בסיפור. יש בו את כל המרכיבים של ספר מתח קצבי, כמעט כמו לקרוא תסריט. קטיה אהובתו של אורי – בניגוד לאב שנדמה שהוא מעט מטושטש – היא דווקא מאוד נחווית, מאוד מורגשת – ניתן לדמיין אותה, ניתן כמעט לשמוע אותה.  מובן שמה שאנו חווים, הוא לא תמיד מה שקורה במציאות הספרותית, בעולם המציאות שבו מתרחש הרומן. כל הדמויות ברומן הזה מצליחות להפתיע אותנו, לתת מעצמן דברים שלא ציפנו להם, וזו תחושה מענגת.

 אנו חווים יחד עם אורי את המאורעות שהובילו אותו לנפילתו הראשונה, והם מרתקים וקצביים ונקראים בנשימה עצורה.

עמליה הצלע השלישית בסיפור, היא דמות שמאגדת בתוכה כמה וכמה מאפיינים שונים, מצד אחת היא "ילדה טובה ירושלים" מצד שני, היא אשת העולם הגדול – דיילת שמשוטטת בין הארצות ובת זוג של איש עסקים אמיד ורב פעלים, מצד שלישי היא בת למופת ואחות, ומצד רביעי היא אשה עצמאית ובוגרת החיה לבדה בעיר הגדולה, וכל הניגודים האלו חיים בתוך הדמות שלה, שאף היא אינה מתפענחת עד הסוף.

אי אפשר להשתחרר מהתחושה שחוסר בהירותם של האב והאחות בני המשפחה של אורי הבן העבריין, הם חלק מהתשלום, מהמס, שנאלצים לשלם בני המשפחה, על פשעי הבן. ולמרות שדמותו של אורי מועברת באופן אותנטי, ולא מעבירה לנו תחושות קשות מידי.  אורי כאורי לא נחווה כאדם רע, או אכזר, או פושע – כפי שניתן לדמיין פושע. ועדין למרות הקלילות לכאורה, למרות הלקוניות שבה מועברת מסכת חייו  – למרות כל זאת –  לא ניתן להימלט מתחושת המחיר –  המחיר הגבוה שמשלמים בני המשפחה על דרך חייו העבריינית של אורי:  אם שגופה קורס ממחלתה, או אולי הייתה זו נפשה הכואבת עד מאוד שפשוט לא הצליחה להתמודד עם הבן ששבר את ליבה, ושאת מהותו העבריינית, היא זיהתה ראשונה מכולם.  אב שמוותר על התפתחות מקצועית, על פרנסה, על החיים. ואחות שנדמה שיכולה הייתה לחיות חיים אחרים.

על הדבש ועל המוות – הוא סיפור ישראלי מעניין וקצבי כזה שנקרא בהרף עין – כדאי מאוד לקרוא.

עם עובד,  355 ע'

Karen Agmon
ספרנית ומידענית - עובדת כספרנית רפואית בספריה הרפואית המקסימה של תל-השומר. ספרים הם אהבתי הגדולה. karen1@yaar.net https://www.facebook.com/karen.agmon