על האמת לקראת הימים הנוראים

בחורה עם מחשב נייד

הרהורים קצרים לפני ראש השנה ויום הכיפורים בדפי היהדות ובדפים האישיים שלנו בין התחלות חדשות ואזכרות כואבות.
ראיתי בפוסט של קולגה מאדלר, עדי הרפז את המטפורה היפה הזו:
"תסתכלו רגע על המילה "שקר", תסתכלו על האותיות המרכיבות את המילה, כולן לא יציבות, ש' מתגלגלת לה, לק' יש שתי רגליים לא זהות והר' לעולם תיפול על צידה. עכשיו תסתכלו על המילה "אמת" – כל אחת מהאותיות שמרכיבות את המילה הזו עומדת יציבה על שתי רגליה".
כמה נכון, אבל מה קורה כשהאמת על 'אמת' היא שהיא לא תמיד אחת ויש פעמים שיש לה כמה פנים. מסתבר שלפעמים כל אחד יכול לפרש מציאות אחת בכמה אופנים לפי מה שמתאים לאדם המתבונן. מה שמפיל את האמת של האדם היא המטרה. לאחר שאתה מקשיב ובוחן את היתרונות והחסרונות ומידת השקיפות של הדברים הנאמרים תמצא מה הכוונות החיוביות של האדם אל עצמו וכאן כנראה האמת תיפול כאילו קיבלה בהשאלה רגליים של שקר.
אם המטרה של האדם המספר אותה להרגיע את עצמו האמת תהיה תלויה על חבל דק ולא 'תחזיק מים'.
אם אדם לא נרתע לבדוק את האמת שלו, להבין את בחירותיו שלו ולקבל את ההשלכות הרי האמת שלו תעמוד זקוף. אך כאשר אדם נרתע לבדוק את האמת יש מקום לתהות מה היא האמת שלו בעצם ומה הוא מכופף שם?
כאשר אין התאמה בין שני הצדדים שאומרים כל אחד אמת אחרת נוצר קונפליקט. כאן המטרה של האחד יכולה להיות להכשיל את השני להשיג את מטרתו. אם נראה שצד אחד עומד על דעתו אך אין הוא משנה את המציאות עבור הצד השני יתכן שיש כוונות טובות מאחורי הדברים. אם האחד שומר על כלי הנשק שלו באדיקות ומשתמש בהם ולא מוכן לפיוס. יש כנראה משהו אחר בסיפור. וזה המקום תמיד לייצר תקשורת.

תמיד יש גשר לעבור ותמיד המים זורמים גם אם יש סלע בנהר המים ידעו לעקוף אותו. כך אנחנו צריכים להיות קשובים לזרמים השונים בנהר ולדעת לעקוף סלעים תמיד בכיוון קדימה.