באחת המסעדות בתל אביב ראיתי את המנה הזו שגם נקראת דג בקרטאצ'יו, שבעצם al cartoccio היא שיטת אפיה איטלקית שמשמעותה היא עטוף בנייר. הרעיון הוא שכל סועד מקבל את המנה העטופה לצלחת והוא בעצמו פותח את ה"מתנה" שקיבל.
למעשה דג מאודה היא הדרך הבריאה ביותר לאכול דג…ללא צריבה בגריל, ללא בישול ארוך ובטח ללא טיגון. כמובן שהייתי חייב לנסות בבית, לא תאמינו כמה שזה קל להכנה:
המצרכים: (לשני סועדים)
נייר כסף + נייר פרגמנט לשם האריזה
2-4 נתחי פילה של דג לבן (אני השתמשתי בלברק, אך אפשר כל דג אחר)
1 לימון
2 כפות יין לבן (לא חובה)
עגבניה אחת בשלה
4 שיני שום פרוסות דק
חופן עלי בזיליקום טרי
חופן צלפים כבושים (לא חובה)
2 כפות חמאה (או שמן זית אם לא רוצים חלבי)
פלפל גרוס, מלח גס.
אופן ההכנה:
תחילה יש לסחוט חצי מהלימון על נתחי הדג, ולהניח בצלחת במקרר. לשים לב שלא להשרות יותר מידיי משום שהלימון עלול לכבוש את הדג. בו בזמן יש להפעיל את התנור על טורבו בחום גבוה של 250 מעלות. חשוב שהתנור יהיה חם כשמכניסים את הדג.
יש להכין עבור כל דג דף גדול של נייר אלומיניום, ועליו יש לשים חצי דף נייר פרגמנט (חתוך לאורך), כך שיונח באמצע הנייר ויותיר שולי נייר אלומיניום מכל הצדדים. יש לשים את נתח הדג בחלק העליון של הנייר פרגמנט, להמליח ולפלפל. להניח קוביות חמאה או כף שמן זית, לצקת את היין, ולסדר מעל לימון פרוס לפרוסות דקות, פרוסות עגבניה, שום , צלפים ועלי בזיליקום.
החלק של האריזה הוא קריטי: הרעיון הוא שהדג יתבשל באדים, כך שאם נותיר פתח לאדים לצאת..נכשלנו במשימה. יש לקפל לחצי את הנייר אלומיניום והפרגמנט שבתוכו, כך שהדג יכוסה לגמרי. מהשוליים של נייר האלומינייום יש לסגור את המעטפה ולהדק מכל הכיוונים הייטב. לשים לב שהנייר לא נקרע בטעות.
יש לשים את המעטפה בתבנית בחלק המרכז של התנור משום שבעת האפיה הנייר יתנפח מאוד. סה"כ 15 דקות בישול. את המנה יש להוציא נפוחה מהתנור ארוזה לצלחת ולהגיש מייד. יש לפתוח עם סכין חדה את החלק העליון של המעטפה בזהירות כיוון שאדים חמים מיד יצאו החוצה. לאכול מתוך המעטפה הפתוחה.
חבל שאת הטעם והריח הנפלא אי אפשר להעביר פה…אבל אני סבור שמעכשיו תרצו להכין את המנה הזו עוד ועוד.
בתאבון!
