על אחריות ציבורית ומעילה בה

בחורה עם מחשב נייד

ronit TzachShowImage

הטלוזיה אצלי היא מדד די טוב לעייפות. אם היא נדלקת לפני תשע בערב, אני כנראה שפוכה ומוכנה להתמסר לכל מה שיציגו בערוץ שזכה בתשומת ליבי.

"מיסטיקנים ומכשפים? נו טוב" , אני משכנעת את עצמי לצפות (כי השלט היה די רחוק ודרש ארבעה צעדים שלמים מהמקום בו השתקעתי).

זוכרת פעם אחת בחיי שניגשתי במסגרת ליווי חברה למיסטיקנית. אישה חמודה. דירה קטנה בפלורנטין. סיפרה לי בגיל 25 סיפורים ומעשיות. הרבה דברים היו שם "מדוייקים" אבל כבר אז הבנתי שמדובר בלא פחות מהמכנה המשותף הנמוך ביותר. אפילו לא הרגשתי מרומה. אם ראש ממשלה מקבל כל כך הרבה מהציבור שלו ונותן לו מעשיות ושקרים בתמורה למה שאכעס על גברת שולית מדרום תל אביב?

בתכנית אתמול היה הרבה יותר מחתקיר מעמיק על נושא המיסטיקנים. בתכנית היה קיבוע פושע של דיעות הציבור על נשות המקצוע וגברי המקצוע.

המצלמה הנסתרת הונתה את נשות המקצוע בסיפורים מופרכים על אישיות מופרכת ואילצה אותן לנתח איזו דמות לא קיימת. הצחוק הציבורי והבדיחה היתה לגמרי על חשבונן!

המצלמה הנסתרת עברה לקידמת הבמה כאשר נדרשה קולם המבקר של אנשי המקצוע. לשם כך, מצאו התחקירנים רק גברים. אף לא אשת מקצוע אחד קיבלה את מקומה במעגל הניתוח המקצועי של אחרי ההשפלה הציבורית.

לאמצעי התקשורת יש מקום מרכזי בחיינו, בין אם נרצה ובין אם לוא. עד כדי מכירת ראש ממשלה כושל פעם אחר פעם!

מוטב יעשו אם יקחו את הזכות הגדולה של עיצוב דעת הקהל ברצינות וישפיעו באופן מקצועי ושיוויוני.

עד אז, מקווה שניפגש לעיתים רחוקות יותר.

 

קרדיט לתמונות: רונית צח וshutterstock

shutterstock_314726210