עלמה בפריחה (וסיפורים אחרים)

אני מודה, אינני חובבת של סיפורים קצרים, אני מעדיפה נובלות או רומנים רחבי יריעה ועמוקים . אבל , שמה של טטיאנה טולסטיה הזכיר את אבות המשפחה ומסתבר שהיא נצר לטולסטוי ההוא מ"מלחמה ושלום" ו"אנה קארנינה" , וגם מצד אמה היא קרובת משפחה של טורגנייב ושל משוררים ומתרגמים מפורסמים . נשביתי בשם. לבטח ירשה ולו משהו מכשרונם של אבותיה

 

עלמה בפריחה וסיפורים אחרים

מאת טטיאנה טולסטיה

תרגום דן ורשקוב

הוצאת עם עובד 2020

לא טעיתי . מאז 1983 פרסמה טולסטיה קובצי סיפורים, מסות ורומן. כתביה זכו לפופולריות רבה. בשנות התשעים חיה טולסטיה בארצות הברית ולימדה באוניברסיטאות אמריקאיות. מ-2002 הנחתה כעשור תוכנית אירוח בטלוויזיה הרוסית, ובשנת 2011 נכללה ברשימת מאה הנשים המשפיעות ברוסיה. ספריה תורגמו לשפות רבות, כיום מתגוררת במוסקבה.

טולסטיה מתארת בסיפוריה את עירה , סנט פטרבורג , אותה היא מכנה בשמות חיבה שונים. אף אחד מאלה אינו מעניק לעיר כתרי יופי , להיפך, החיים קשים , אין מספיק מזון, החצרות צפופות, הבתים קטנים ואפורים , אבל בכל מקום ניכרת אהבתה לרוסי העממי ולמולדתו . תיאוריה של טולסטיה בסיפוריה הם מדוייקים, נוקבים ומעוררים געגוע וביקורת בעת ובעונה אחת.

"…אחרי החגים, כידוע , ידי הרופאים  רועדות, לכן ניתחו אותי לפני החגים, קרוב לודאי ב-5, משום ש-6 בנובמבר וא יום קצר שבו צריך להספיק לעמוד בתורים, כי מי יודע, אולי יספקו מוצרים במחסור, שימורי חזיר מתוצרת חוץ.

כלומר יום קצר, ואחר כך כל הארץ אוכלת יומיים ת היקר לה במיונז, ואת האהוב עליה באדרת פרווה "

(ומתוך הסיפור "האשנב", סאטירה נוקבת ומצחיקה עד דמעות על התורים ומה שמקבלים בסוף ההמתנה…)

"…שמפו ומרכך בבקבוק אחד, פחית של דג הרינג אטלנטי, קילו  של צמר "אנגורה" ורוד בהיר, סט מפתחות שבדיים "סיזיפוס" , שתי מחברות שורה בעטיפת שעוונית, פוף ערבי עשוי עור בדוגמאות נפרטיטי, שטיחון גומי לאמבטיה, ספרו של ו' נביקוב "פרודיה רוסית" וספר נוסף בשפה זרה, בקבוקון למילוי מצתי גז, איקונת נייר של פמולטחן המרפא הקדוש, מארז עטים כדוריים אדומים וסרט צילום. החיים לעדו את שולגין לא לסרב לדבר, והוא לא סירב. הביאו קרשים, וקורות עץ – הוא לקח והניח בארון לצד המגלשיםי. אולי עוד יקבל בית קיט – ויזדקק לקורות"

גם בתקופה בה חיה באמריקה לא חסכה את שבטה (וקולמוסה) מהיבשת העשירה והמפונקת – "הרומן שלנו מסובך , ועדיף היה לולא התקיים. מחוגי השעון מורים על דצמבר. כשייגמר החודש אסע מכאן ולעולם לא אשוב. אני אסע לרוסיה, ומדי פעם אבקר בניו יורק, תל הנמלים המופלא העשוי ברזל יצוק, המוברג, המחודד, סחוף הרוחות, שאינו ישן לעולם".

מנעד הסיפורים בספר הוא רחב , החל מתיאור עבודתה כדוורית בזמן לימודיה באוניברסיטה , דרך קבוצות חברים המשטים בחברה אחרת, בגנדרנות ואופנה, בסיפורי סביבה ,זכרונות של ילדות והתבגרות.

"…הוא היה ממציא לעצמו אמהות,דמיין את עצמו כבנה של המורה האהובה – בנה הקטן בד לה, כביכול, ועתה היא מחפשת אחריו, שואלת את כולם – אולי פגשתם אותו? כחוש כזה, חושש מכובעים: והבן  – הנה הוא כאן , יושב בשולחן הראשון בכיתה, והיא לא יודעת !תיכף היא תנעץ בו מבט ותזעק "סריוז'ה זה אתה ? למה שתקת ?"

נקרא כספר דיגיטלי באתר אינדיבוק.

לטעימה מן הספר ולרכישה 

https://bit.ly/3gfvyyG

מרת נחת
זוכרות את מר שמח וחבר מרעיו, אז אני נשואה למר נחת, ולכן אני נקראת מרת נחת.