רגע לאחר הפתיחה של שבוע האיור 2018 שמתקיים זו הפעם החמישית בתל־אביב-יפו, ונערך לאורך עשרה ימים ושני סופי שבוע בתאריכים 24-15 בנובמבר, השתתפתי בסיור עיתונאים בהנחיית היזם והאוצר הראשי: יובל סער.
בקרתי בחלק מהתערוכות. שמחה לשתף בטעימות מהשפע המוצג, בסה"כ מתקיימות במסגרת שבוע האיור 50 תערוכות.
על התערוכות
בקום אל פו בנמל תל אביב מוצגת התערוכה "מחוץ לשטנץ" בתערוכה בוחנים היוצרים מה קורה כשחושבים מחוץ לתבניות. שרון פוזנר עוסקת בשבריריות החומר כשהיא בוחנת בעבודת מלט את נושא השבריריות עבודה שנעשתה בעקבות גרוש הפליטים,
ינון קרון יצר איור על קרטון פיצה ובעקבותיו הדפס על חולצות.
טל בטיט יצר שילוב חדש בין חומרים שונים לדוגמה חרס וקרמיקה התוצאה שהתקבלה מעניינת , מיוחדת ויוצרת עניין.
ענבל הופמן יצרה סלי כביסה ובתוכן דמויות שמנסות לפרוץ את גבולות הסל ולצאת. העבודה מוצגת בחלון הראווה של החנות ואי אפשר לפספס אותה.
וכמובן השולחן הערוך בכלים שעשויים מחומרים שאינם בשימוש בתבנית המקובלת לכלי מטבח והגשה.
בגלריית יפו העתיקה המאיירים איציק רנרט עמית טריינין ויאנה בוקלר מציגים תערוכה שעוסקת בזיכרונות משפחתיים. יאנה בוקלר ילידת רוסיה מציגה איורים שמספרים את ספור השואה שחןןתה משפחתה , ספור שלא דובר, התערוכה מוקדשת לסבא ששרד.
חוויות מהלינה המשפחתית בקיבוץ מציג עמית טריינין את הלילה בקיבוץ תאר על קירות הגלריה ואילו את המשפטים שנאמרו ברגעי הכעס על הילדים הנציח על כריות ,
איציק רנרט שחלק מבני משפחתו עברו את השואה, חלקם נספו וחלקם המשיכו עם הטראמות מציג מפגש משפחתי שהוא מחווה לחיים ולמתים ומתייחס לרגעים שמחים ורגעים עצובים בחייהם. רנרט מעיד שהעיסוק האמנותי בדמויות הקרובות אליו שאינן עוד בחיים יצר עבורו מערכות יחסים משופרות עמן.
בתערוכה "סססופרפארם" במוזיאון יפו העתיקה אדה ורדימון גודנסון, ורד קמינסקי, מיכל אורן, עינת לידר, קובי רוט ושירלי בר־אמוץ, הפכו דימויים דו־ממדיים לעבודות צורפות עכשווית תלת־ממדיות.
"סלפי" עבודתה של ורד קמינסקי עוסקת בחוק הלאום ומבוססת על האיור של אבי כץ המהווה פראפזה לצילום של אוליביה פיטוסי בו נראים חברי הכנסת של הליכוד בסלפי עם ראש הממשלה שצולם לאחר חקיקת חוק הלאום.
"המערה" עבודתה של שירלי בר-אמוץ, היא סדרת תליונים עם איורי חיות שנראים כמו ממצאים ממערה. התליונים יכולים להתפש כשריון המגן מטורפים. הרעיון מאחורי הור רפלקציה למשל המערה: העבדים שמעדיפים לרצוח את דובר האמת מאשר לראות אותה. בעיני מרגש כמה חשיבה וכמה יצירתיות הושקעו בתוצר.
עינת לידר מציגה :"לא מאיימים על יונה עם זית" היא יצרה סיכות עשויות חרצני זיתים ומצופות מתכות, נייר ולכה. הרעיון הוא להביע תקווה לעתיד טוב יותר, בהתייחס להיסטוריה של המקום בו נמצא המוזיאון.
עוד בתערוכה: "ביוטופ" של אדה ורדימון, "מנהיגי עולם" ו"אינסומניה"של קובי רוט וסדרת סיכות ורישומי כסף של מיכל אורן.
תערוכה שמוקדשת לאיורים שמלווים את חיי הלילה של תל אביב מוצגת ב״אפטרסקול״ בתערוכה יש הצצה ופרשנות מעניינות להתרחשויות בעיר לאחר רדת החשיכה.
בתערוכה"יון הפלסטית" המוצגת בסמטת מזל דגים ביפו העתיקה מעניקים האמנים אביב קלר ולילך מדיר פרשנות חדשה לדמויים מתוך ספר רפרודוקציות של פסלי אבן יווניים.
OUT OF LINE
ביפו העתיקה בהגלריה מוצגת תערוכה משותפת לג'רי שי שריג שרוקמת דמויות על בד ולרונית בכר שמאיירת דמויות בתנועה בגודל אמיתי וחותכת אותן בלוחות מתכת דקים.
המעצב ארז גביש ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל מציג בגלריה לאמנות עכשווית את התערוכה "תרבות האגודה",
ארז עוסק במתרחש מאחורי הקלעים של תרבות הפופ המערבי של שנות ה־ 80
הוא יצר מיצג מדהים שמבוסס על תרגום עברי של מושגים, מילות שירים ושמות הרכבים של התקופה והפערים שבין התרבות המקומית לבין ההתמסרות לגיבורי הפופ. התוצר הוא סינתיסייזר אנימיסטי הצופה בכל מעניין ומיוחד.
בגלריית בית האדריכל שביפו מוצגת תערוכה שעוסקת בנושא "הבית העתידי" בתערוכה הזאת חברו אדריכלים, מאיירים, מעצבים, שספקו פרשנות לבית העתידי בקונטקסט מקומי. איך יראה הבית שיענה על הצרכים של חברה משתנה, אביזרים שהורגלנו אליהם אבל אין עוד צורך בהם, קולות שאנו אולי נרצה לשמר,אוכלוסיה שגדלה ואיתה צפיפות וחוסר מקום , התוצרים של החשיבה מחוץ לקופסא מרתקים ומשעירים את המבקר עם הרבה תהיות. בחויית הצופה שלי מצאת את עצמי משווה בין הקיים לעתידי ומחפשת רמזים למה יש כבר ניצוץ של תשתית.
במסעדת א לה רמפה בקריית המלאכה יונתן כץ שחי שנה ביפן מעיף אותנו לעולם שונה רחוק ומרתק בהציגו את דיוקן העושר של נשות שנחאי.
ב"פיצוציה" ברחוב יהודה הלוי מציגים שני בוגרים של המגמה לתקשורת חזותית בבצלאל:פייר קליינהאוז ושמעון אנגל שמגיעים זרמים שונים מתנחל וחילוני, את תפיסת הפחד של אנשים בחברה הישראלית. השניים שאלו אנשים לגבי הפחדים הכי חזקים שלהם בהיבט החברתי. הפחדים אויירו , מעניין מאד ללמוד ממה פוחדים אנשים ולראות את הביטוי של האמנים בהצגת הפחדים.
באברהם הוסטל מתקיימות מספר תערוכות:
העירוניים תערוכת פרוטרטים מאויירים של אילנית שמיע בהשראת צילומי אופנת רחוב תל אביבית. הפרוטרטים מוקרנים בקומת הקרקע. יש משהו מרגש בהצצה ממוקדת למה שרואים ולא תמיד שמים לב.
תערוכת "העיר החבויה" בקומה-1 מזמנת הצצה לפינות מוכרות וגם לכאלה שפחות מוכרות בתל אביב. המטרה לצמצם את הרגשת הניכור של המפגש עם עיר זרה.
"תלוי באוויר" בקומה -1 תערוכה שמספרת את סיפורם האישי של שמונה מבקשי מקלט בישראל
ישנן תערוכות נוספות במקום.
לסכום
אני יודעת שאין כמראה עיניים, ניסיתי להביא קמצוץ מהחוייה. אני נותרתי עם טעם של עוד.
אל תפספסו.
פרטים מלאים ועדכונים באתר שבוע האיור: