להתכרבל עם ספר ישראלי טוב על סיפונה של אוניית נוסעים זה אחד הדברים הכיפים שאפשר לעשות בשייט. אני לא יודעת אם לתייג את הספר של ורד שנבל "עכשיו אפשר להתחיל" כספר טיסה אבל בהחלט אתייג אותו כספר לשייט מפנק לקצה העולם שמאלה.
עכשיו, כשאני כבר אחרי אני יכולה להגיד שלקרוא את הספר העכשווי הזה היה כמו למרוח חמאה על טוסט לוהט. כשאת גומעת שורות ודפים ומחכה לראות מה קורה עם הגיבורים.
כל יום קראתי כמה עשרות דפים כי השייט היה ארוך, ולעומת זאת הספר לא היה מספיק ארוך, אז הרגשתי שחבל לבלוע. יש פעמים שאני בולעת ספרים מהר כדי להגיע לסוף. בספר של ורד לעסתי כל מילה, עיכלתי כל דף בהנאה .
הכי הכי מקסים היה שתוך כדי קריאת הספר, חיפשתי בפייסבוק את ורד והצעתי לה חברות, לא לפני שצילמתי את הספר תופס גלים במרפסת. היא אישרה אותי מיד וישר התחלתי לחפור לה. לזכותה יאמר שהיא קיבלת את חפירות נאוה באהבה וענתה על כל שאלה אך סירבה לתת לי רמזים להמשך העלילה.
התחברתי בעיקר למשפטים שלה שהיו כל כך ישראלים בעייני כמו: "הקשה של הלחם", "טרקה לו את הטלפון בפרצוף" מילים ושורות כאלו שאנחנו מכירים מהיום יום של החיים.
לפעמים כשאני קוראת ספר שנכתב בשפה גבוהה אני מרגישה התנשאות לעומת זאת יש משהו מקרב בשפה של ורד בספרה שנכתב בגובה העיניים. ההרגשה היא כמו שיחה עם חברה. לא צריך להתאפר ולהתגנדר. זאת את וזה מה שיש.
הסיפור מתחיל עם עמליה, מלי עיתונאית מרעננה שזה עתה עומדת להתגרש מרני המצוחצח שלה, גירושים בעקבות טראומה משפחתית עם התפתחות לא צפויה. סיפור על המאורעות והאנשים בחייה, אמה יונה הדמות שהרגשתי שהכרתי בעברי, תאומה של אחת מהאמהות של חברותי בעבר. אביה שאול, הפאסיב אגרסיב, ניצול שואה שהאהבה שלו למשפחתו הייתה ללא גבולות אך עם אשתו חשת שהוא מוגבל. נו מה חדש…
חברתה הקרובה, אנה עם סיפור משפחתי הזוי והווה מבלבל, יפתח הפרוד הטרי מהסוג שסובל בזעם עצור עם ניצוצות אש בעיניים מטראומה זוגית, שחזר לחייה שוב במקרה ממש בתיאום זמנים מדויק אך דווקא מצבה של מלי לא תואם התחלת קשר.
השכנות הלסביות שלה עם סיפור עכשווי של אימוץ במשפחה אלטרנטיבית של שנות ה2000. אימא שפתאום מחליפה תפקידים, עלילה מפותלת,לא תמיד מחוברת אבל בסוף מפגישה עם כל הגיבורים.
מה שכן הרגיש לא ממש ריאלי היה גן העדן הנדל"ני של הסיפור ששעשע אותי. היו שם הרבה ירושות של נדל"ן יקר ש"שכב" שם מחכה לאכלוס על ידי שבורי הלב המשפחתיים .חשבתי על זה למה לי אין סבתא שהורישה לי בית ברעננה? או לחילופין לבן זוגי .
ורד הצליחה להביא אותי איתה למקומות שהסיפור מתהווה בהם, ברגישות ובשנינות שגרמו לי להגיד לעצמי איתה אני יכולה לשתות כוס קפה. ואני אכן מקווה לעשות זאת בקרוב.
אני שמחה להזמין את חברות "מועדון הקוראות של סלונה" למפגש עם ורד בביתי ב-11 ליוני 2014.
ספר "נסע" מהמרפסת באוניה למרפסת התל אביבית שלי .לספר הזה יש סיפור מסע !
