עיניים אדומות
מאת מגי אוצרי
הוצאת כנרת זמורה ביתן
"עיניים אדומות" הוא הכינוי שניתן למי שנדבקו במחלה הנוראה והגיעו לשלב שבו עיניהם הופכות אדומות והם מאבדים צלם אנוש .
המגיפה מתפשטת בכל העולם .וגם בישראל.
ההידבקות היא באמצעות מגע. כל מגע. ולו הפשוט ביותר.
" לבסוף הסכמנו גם לתקנה האוסרת מגע. ידענו שעם ההסכמה הזאת נאבד חלק ממה שמאפיין אותנו כבני אדם, ידענו שבהיעדר חום אנושי, נשאר רק הקור. ידענו שנהיה אומללים , ובכל זאת הפחד ניהל אותנו "
הרשויות והצבא פועלים כדי לשמור את אזרחיהם בריאים בתוך מחנות סגורים בצפיפות ומחסור , והם נבדקים על ידי גלאים בעלי חיישנים מדוייקים ביותר המתריעים על אדם שנדבק והוא מיד מועבר מן המחנה למקום אחר.
משפחתה של רות מונה את אביה הפסיכולוג,אחיה (ע)קיבא הגדול ממנה במספר שנים ואמם הרופאה שנותקה ממשפחתה בשל התרעת הגלאים על הידבקותה במחלה. רות מתיידדת עם תום, בן גילה החי במחנה עם אמו. ביחד הם מנהלים את זמנם ביצירת קשר עמוק ביניהם, בשיחות ובתקוות.
כדי להישמר מהידבקות לא רצויה, כל דיירי המחנה לבושים בגדים ארוכים וכן כפפות וכובעים. תנאי החיים במחנה קשים , יש מחסור במזון, ועקב בירוא הישובים, היערות והשטחים הפתוחים בכל רחבי הארץ כדי למנוע מהמגיפה להתפשט, אוזלים גם משאבי הטבע, המים מזדהמים והשלטון בארץ אינו מצליח לעמוד בתכניותיו לשקם את המדינה השסועה .
"…אפילו שקיבא אומר שלכל הסיפורים יש סוף עצוב. כי בסוף בולם מזדקנים ומתים – פשוט ברוב הסיפורים מפסיקים באמצע ולא מספרים לך את זה". קיבא צודק אבל ברגעים אלה הייתי רוצה שהוא יהיה קצת פחות צודק וקצת יותר האח הגדול שלי, אכפתי ומגונן כמו שהוא בדרך כלל. האח הגדול שיודע להגד את הדבר שיגרום לי להרגיש טוב, כמו שאמא היתה עושה…"
רות ותום יוצאים לאיזורי הליקוט בקצות המחנה, כדי לנסות למצוא מזון, ולא מצליחים לוב חזרה לבתיהם במחנה.
הרפתקאות רבות , מדאיגות ומפחידות , עוברות עליהם בשיטוטיהם בארץ הלא נודעת שאליה נקלעו – כמו גם מידע מעניין ומעורר תקוה…
אמנם זהו ספר נוער אך הוא מעורר מחשבות ותהיות גם בקרב בוגרים הקוראים אותו.
לאן מועדות פנינו? מה צופן בחובו העתיד ? מה אנחנו וילדינו יכולים לעשות היום כדי למנוע אסונות ומשברים בעתיד?
ספר מותח ומרתק , כיאה לכתיבתה הקולחת והמעמיקה של מגי אוצרי.
הספר מסתיים במילים : "סוף חלק ראשון" . שמחתי לקרוא שהמשך יבוא….
נקרא כספר דיגיטלי באתר אינדיבוק
