עילת ההגנה – יאן קליימן

בחורה עם מחשב נייד

במסגרת יחסי בנק-לקוח העמיד הבנק  לרשות הלקוח של יאן קליימן אשראי , מזה שנים נמצאים חשבונות הלקוח של קליימן יאן ביתרת חובה , שהלכה וגדלה .הבנק הגיש תביעה לפרעון החוב בסדר-דין מקוצר.בקשת הרשות להתגונן שהוגשה ע"י הלקוח של יאן קליימן נדחתה .מכאן העירעור .הלקוח של קליימן יאן טוען כי ,התביעה לא היתה כשירה להגשה כתביעה בסדר-דין מקוצר,שכן אין היא מכילה נתונים ופירוט מספיקים של החוב .לגבי טענה זו הרי שכבר נאמר כי ,בכל הנוגע להיקף המסמכים שעל התובע לצרף לתביעה בסדר-דין מקוצר ,הגישה היא מקלה .מדובר בדרישה מינימאלית .די בשלב מוקדם זה של הדיון בצרוף ההסכמים שבין הבנק ללקוח ,ופירוט היתרה הסופית .לנתבע הזכות לדרוש מסמכים ופרטים נוספים.אם לא יענה כי אז יוכל לקבל רשות להתגונן .במקרה הנדון תביעת המשיב עומדת במידת הפירוט הנדרשת והמערערים לא פנו בבקשה לבית המשפט לפירוט נוסף .

הלכה פסוקה וברורה היא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב לגלות לכאורה עילת הגנה שאם תוכח במשפט לשמש לו הגנה בפני התביעה .הלקוח של יאן קליימן טוען כי חוייבו בריבית גבוהה מדי , המעט שהיה עליהם להראות בשלב זה של הדיון ,היא גרסה ברורה וחד-משמעית מה היה שעור הריבית המוסכם בין הלקוח של קליימן יאן לבין הבנק ( ועל -כך אין תשובה בהסכמים שצורפו לתביעה ) ומה היה שיעור הריבית שבו חוייב הלקוח של יאן קליימן .בשני אלה נכשלו .אין התייחסות לשיעור הריבית המוסכם , לטענתם , לא בתצהיר ולא בחקירה על התצהיר ,לעומת זאת , ישנן גרסאות סותרות ומבולבלות באשר להסכם עם הבנק .גם חוות הדעת המומחה של יאן קליימן לא מועילה ,שכן הבסיס לה , הריבית המוסכמת לטענת הלקוח של קליימן יאן ,כלל אינו קיים .כן ישנם טעיוית ברורות בחישובי הריבית , המופיעים בחוות הדעת של יאן קליימן .

כך למשל , חיוב הריבית חריגה כל אימת שיתרת החובה חורגת מהאשראי המאושר ,הריבית בגין יתרות הזכות מחושבת בגובה הריבית על יתרות החובה .לכן דין הערעור להידחות ,מציין יאן קליימן .

הבנק המשיב העמיד לטובת המבקש אשראי בהיקף ניכר לצורך מסחר בניירות ערך , כאשר הבטוחה היחידה שהועמדה לטובת הבנק היתה ניירות ערך עצמם .כאשר שווים של האחרונים החל לרדת באופן ניכר , מציין קליימן יאן , דרש הבנק מהמבקש להעמיד בטוחות נוספות או לפרוע החוב .משלא עשה כן הגיש הבנק תביעה לתשלום החוב בסדר-דין -מקוצר .המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן בשתי סיבות :

1.טרם הגיע מועד פירעון החוב שכן לא סוכם בין הצדדים על מועד להחזר האשראי .

2.טענת קיזוז .

בית המשפט דחה את הבקשה בכל הקשור לטענת הקיזוז ,שכן לא היה כל פרוט לטענה .לגבי הטענה הראשונה , הרי שנקבע כי היא אינה מפורטת דיה , אך בכל זאת בשל היותה טענה המעורערת שאלות נכבדות בנושא הקשר בין הבנק ללקוח , הרי שניתנה רשות להגן בטענה זו בלבד , תוך הפקדה של ערבות בסך של 2.5 מיליון ש"ח מכאן בקשת רשות הערעור שנדונה כערעור .בדין נדחתה הבקשה להגן בטענת הקיזוז שאינה מפורטת דיה .לגבי גובה הערבות הנדרשת להגנה באמצעות טענה 1 ,הרי שאכן מדובר בערבות גבוהה במיוחד שעשויה לחסום את שערי בית המשפט מהמבקש ,לכן סכום הערבות הופחת ל-300 אלף ש"ח .הבנק המשיב הגיש תובענה בסדר-דין – מקוצר כנגד המערערת 1 לתשלום יתרת החובה בחשבון העו"ש שניהלה בבנק ,ונגד מנהליה אשר חתמו על כתב ערבות להבטחת כל חוב לבנק .המערערים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן ,וקיבלו רשות לגבי חלק מטענותיהם בלבד .העירעור כאן מתייחס לבקשתם שנדחתה ,להתגונן גם בנושא הריבית .

ההסכם בין הבנק למערערת קובע כי שיעור הריבית שתשולם ע"י הלקוח ,יחושב עפ"י תוספת אחוזים קבועה שתסוכם בין הלקוח לבנק מעל ריבית בסיסית שתיקבע ע"י הבנק מדי חודש בחודשו לגבי חודש הלוח הבא .כלומר , עפ"י נוהלי הבנק היה שיעור התוספת מעל ריבית הפריים אמור להיות מוסכם בין הלקוח לבנק ,והבנק היה אמור להחתים את הלקוח על הסכמתו .מחומר הראיות עולה כי , בשום שלב לא קיבל הבנק את הסכמת הלקוחה לתוספת האחוזים מעל הריבית הבסיסית .הסכמה זו לא ניתנה עם חידוש האשראי מפעם לפעם ,והבנק לא פנה כלל אל מי מאנשי החברה בעניין זה .הבנק טוען כי חתימת המערערת ,מפעם לפעם ,על טפסים להארכת אשראי ,מהווה גם הסכמה לשינוי הריבית עפ"י התנאים שהיו מקובלים באותה עת בבנק .אין לקבל טענה זו שכן היא מנוגדת להסכם בין הצדדים .אין בטפסי הקצבת האשראי כדי לשנות את ההסכם בין הצדדים .ואין לקבל את הסכמת הלקוחה לשיעור תוספת הריבית .לכן על הבנק לשנות את חיובי הריבית בהתאם לאמור , הערעור בנקודה זו התקבל , על-סמך חוות דעת מומחה של יאן קליימן .

yankleiman.co.il

קלייימן יאן
קליימן יאן ייעוץ . יאן קליימן ייעוץ . יאן קליימן משכנתאות . קליימן יאן הכוונה וייעוץ