"עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית" בעריכת ד"ר לאה צבעוני

עורי אם כל קודש עורי שפת עבר
ובנות שירי כנשרים יעלו אבר
ישב הרוח ורוחך גם יפיח
יזל טל אורך וטלך אל תמנעי… (שיר חנוכת הבית על השמינית/ אברהם ברוך מני (1882-1854))

עורי שפת עבר

עורי שפת אמת/ דוד אלקאים (1851-1940)

עורי, שפת אמת, שפה ברורה,
שפה בין השפות, מה לך נרדמת?
שובי לימי נעוריך, הדורה,
התנוססי, ואך תהיי נכלמת.
תחת היות בחייתך צרורה,
תתנשאי בתוך עמך, נעצמת.
ובנות השיר תוך עלמות בשורה,
כבתוך מעשה רקמה נקסמת.
ילדתך בין נביאים נצורה;
בך נאמו ואת להם נואמת.
קומי, אורי, פינת יקרת כמנורה;
בעזרת נדיבים אל לך נעלמת.
יש תקווה לאחריתך שמורה,
כימי מרדכי ואסתר נחתמת.

השפה העברית היא לשון עתיקה, שהחלה עם עם ישראל ומלווה אותו עד היום. השפה מחברת בין העבר שלנו להווה.
"עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית" היא אנתולוגיה בעריכתה של ד"ר לאה צבעוני, המוגשת בצורת אלבום מהודר וכוללת אסופה של מאות שירים, שליוו את עמנו ואת תרבותנו במהלך אלפיים שנים.
האסופה מקיפה דורות רבים. היא פותחת בשיר ששרו אבותינו על נהרות בבל, "איך נשיר שיר ה' על אדמת נכר", ממשיכה ב'ספר יצירה', שנכתב לפני כאלפיים שנה, ודרך הפייטנים, משוררי ימי הביניים, ההשכלה, התחייה והיישוב – מגיעה עד ימינו.

הספר מכיל יצירות של משוררים שונים, דתיים וחילוניים, עטורי תהילה ונשכחים לאומיים ואישיים. כאשר לכולם מכנה משותף אחד- אהבת השפה העברית.
בין המשוררים המוכרים ביותר באסופה תוכלו למצוא את: יהודה הלוי, שמואל דוד לוצאטו (שד"ל), י. ל. גורדון, ש"י עגנון, אלכסנדר פן, נתן אלתרמן, זלדה, נתן יונתן, חיים גורי, יהודה עמיחי, חיים חפר, נעמי שמר, אהוד מנור, יונה וולך, דני סנדרסון, אבשלום קור, חנה טואג, שאול טשרניחובסקי, חיים נחמן ביאליק ועוד.

באסופה זו 547 משוררים ומתרגמים ו-870 שירים.
השירים נכתבו בכל השפות שעם ישראל דיבר ודובר בתפוצותיו, רובם בעברית, רבים ביידיש, ויש גם שירים מעטים בערבית- יהודית, באנגלית, בצרפתית, בגרמנית, ברוסית, בספרדית, בסלובקית, בפורטוגלית, ובתאג'יבית. מקצתם הובאו בלשון המוצא, אחרים הובאו בלשון התרגום. יש שתורגמו ביבי משוררים ויש שמובא לצדם התרגום המילולי שורה מול שורה.

מאחר וספר זה הוא על טהרת השירה והשפה, בחרתי לצטט לכם מספר שירים מהספר, ממגוון משוררים ותקופות:

שיר תשובה אל ידידו/ האיי גאון (939-1038)

בני עמי, למי רוח יתירה,
למי חכמה ותפארת יקרה?

למי נדב, למי גול, למי הוד,
למי שכל, למי אמרה ברורה?
למי לשון כמו חרב לטושה,
למי שפה שחוזה כפצירה?
וכל שפות חרופות כשפחות
לפניה-והיא למו גבירה!

על פרחי צפון/ אברהם דובער בן-חיים לעבענזנאהן הכהן (אד"ם הכהן)-1794-1878

גן אלוהים הארץ אשר לבני עבר,
עץ החיים היתה בו שפה העברייה;
ומאז גלו העבריים אל כל עבר,
חדלה גם היא מהיות ענפה ופורייה;
ויקנאו לה אז זקני העם כי ידעו,
כי מטע אלוהים היא הנביאים נטעו.

ויקחו מפרייה ובכלי קודש שמו,
ולדורות אחרימו הניחוהו משמרת;
עד בוא דור האחרון ראו וישתוממו,
כי בפרי עץ חייהם שולחה המגערת;
ויתחזקו באלוהים לטעת פרימו,
איש איש באשר יתגורר ובארץ לא למו.

זכרו כי שפה זאת אם כל שפה בארץ,
ושארית כל קודש ויקר לישורון סלה;
ובנותיה כולנה מהרו לפרוץ פרץ,
אך היא שבה אחור אך היא דרכה אבלה;
ומי זה לא יעור ויקנא לעיבריה,
אשר אך עברי נקרא ובלבו תושיה!

עתה אל תבוז יעקב אמך כי זקנה,
אמך העבריה תתחדש כנעוריה;
ונעריך נעורו הצפונים צפונה,
ולעין כל עטרה למו האם בפרחיה;
ויברכום גם העם כי לא עוד בם יריבו,
כי אם- אשר אבותם בנביאים הלעיבו.

אלף בית/ ש"י עגנון (1887-197)

אלף
לאור הנר, מעת לעת
אוריאל הקטן יושב
ולפניו ספר אלף בית,
והוא הוגה וחושב:

אותיות עשרים ושתיים
הוי מה רב! מה רב!
מלאך מן השמים
לוחש מן הדף:

היום אות, ומחר אות!
בלי פחד ובלי מורא-
ואם עושה אתה זאת
תדע כל התורה!

שיעור בספרות/ נתן יונתן (1923-2004)

בקריאה משמימה בין דפי פרשנות ספרותית
אתה פוגש פתאום אואזיס קטן של מילים שפרח
ברגע של ייאוש מכל פרוש ופרש לחסד הדמוי:
"כמו זמרתה של הכנרת בשעות השרקיה בלילה"
והלב שלך מנחש איך שהיא יחלה לתנחומי הטבע
למלה יפה. איזו יבבה עצובה נהפכה בה לרוח
קדים ואיך הרוח מנגן את שירת- המים בלילה.
ואותו חיוך מריר שמנסה לפרש את תהפוכות
הגורל: "אולי זהו הירח האחראי לגאות ולשפל"
ואתה, אדוני המלומד, מה יש לך לומר. איזה ציון
תיתן. אפשר לשער: התלמידה יסמין שירים חייבים
לנקד וכמו כן שוב שכחת שצד ימין של הדף
רק למורה נועד ועוד כמו כן וכמו כן או יתכן
שהפעם בלבד תישאר שותק ליד האואזיס מביט אל
הדמעה השקופה של צערה מקשיב בין דפי- הנייר
לזמרה של הכנרת בשעות השרקיה בלילה.

בקול גדול/ אביבה גולן (נולדה 1957)

קוראים לך
יהודית,
שפת כנען,
לשון הקודש
בשפת המלאכים.
לשון חכמים,
עברית ישראלית.
האצילה בשפות
שפת בריאת העולם
שפת חוה ואדם.
אני נר למרגלותיך,
מי יתנני ראויה
לשאתך על כפי
דגל שירי, נזר מילותי.
בכל מאודי, עדי אהבתי.
אותיות באור יקרות
כמשוש כלה
אל נצח
חופתה.

חולם חסר/ דני סנדרסון (נולד 1950)

יום אחד אמא שורוק קמה וגילתה שחולם חסר.
היא קראה לאחיה צירי לחפש את חולם, כי אבא שוא נח.
לבש צירי בגד כפת ויצא לדרך.
בדרך נתקל בשתי אותיות בום-עף.
התפתחה תגרה, וצירי חטף פתח בראש.
צירי, ששם דגש חזק על אומץ, זרק עליהם חיריק וברח.
בדרך פגש קמץ קטן שסיפר לו ששמע שחולם מסתתר בקיבוץ שורוק.
הלך צירי לקיבוץ,
ואכן מצא את חולם מסתתר במזכירות החדשה של המשק.
"איזה בניין!" התפעל, ולקח את חולם איתו.
בסוף חולם חזר הביתה,
ואמא שורוק הורידה לו כזה מקף, שחולם נהיה סגול.

מאחלת לכם קריאה מהנה!

XOXO

אחת שיודעת 😉

קרין מילשטיין
סטייליסטית, מאמנת כושר ובוגרת תואר שני לתקשורת ועיתונאות. זה מה שיוצר את הבלוג על תרבות, סגנון חיים, טיולים, ביקורת ספרותית, שירה ועוד... מוזמנים לקרוא, להגיב ובעיקר להנות... XOXO אחת שיודעת ;-)