עוד משבוע האופנה בניו יורק – מרק ג'ייקובס

בחורה עם מחשב נייד

מרק ג'ייקובס

אומרים שהתצוגה של מרק ג'ייקובס אתמול, ביום התצוגות הרביעי של שבוע האופנה בניו יורק, הייתה קסומה. אין מעצב שמסוגל ליצור קסם על הבמה כמו מרק ג'ייקובס. לג'ון גליאנו בדיור, שג'ייקובס היה לאחרונה מיועד להחליפו, הייתה גם היכולת ליצור את הקסם הזה, אבל הוא כידוע נאלץ לפנות בבושת פנים את הבמה.
מקורות ההשראה לתצוגה של ג'ייקובס היו רבים ומלאי דמיון: עולי הרגל האבות המייסדים מאנגליה, שהגיעו לחופי ארה"ב בסביבות 1600, השפעות מעולם הדמיון של הבמאי טים ברטון, השפעות מעולמו של אוליבר טוויסט ואנגליה הויקטוריאנית (דוגמנית אחת החזיקה ורד אדום ביד, כתזכורת לשיר :“Who will buy my sweet red roses” מהמחזמר אוליבר טוויסט) והשפעות מספריו של דר' סוס. נדמה כאילו מרק ג'ייקובס ערבב הכל ביחד, והצליח ליצור משהו חדש ומפתיע כדרכו.
הבמה הייתה ענקית ועוצבה ע"פ הוראותיו (ע"י חברתו של ג'ייקובס, הפסלת רייצ'ל פינשטיין) בסגנון של טירה מרקיבה עם צריחים מעוותים.
אבל ראשית תשומת הלב בתצוגה ניתנה לכובעים (בעיצובו של סטפן ג'ונס, "הכובען המטורף") – המוני כובעי פדורה ענקיים, פרוותיים ומדהימים, אשר כיסו לדוגמניות כמעט את כל הפנים.
אח"כ עברה תשומת הלב לבגדים ולדוגמניות עצמן, אשר לבשו שכבות על גבי שכבות של צעיפי צמר, רדידים וג'קטים בסגנון שמיכתי מעל למעילים, שנלבשו מעל לשמלות, שנלבשו מעל למכנסיים גזומים בקצה, במראה כללי המזכיר את הגיבוב אצל פרחחי הרחוב של דיקנס, ובבדי צמר וברוקד עבים, עם גזרת ירכיים מודגשת ומרופדת במכוון. ובל נשכח את נעליי העקב עם האבזם, בסגנון שמרני שהיה נהוג אצל הצליינים החסודים, אלא שג'ייקובס הוסיף להם צבע והדפסים ואבזם ענק מאבני קריסטל, והפך גם אותם למשהו חדש לגמרי ולא צפוי. האיש הזה ללא ספק קוסם.












ג'ייקובס יוצא לקהל המריע לו בסיום התצוגה, לבוש חצאית כהרגלו

אלישבע כספי
קוראת ווג מתמידה בערך מגיל שמונה (עם שתיים וחצי מילים באנגלית, בלבד) אשר משתגעת על ירחוני אופנה ועיצוב מילדות, עוד מהימים בהם היה אבא חוזר מנסיעותיו בחו"ל עם ערימת מגזינים, ומביא לה את ריח העולם הגדול. למדה ועשתה תארים (LL.B במשפטים ו- MBA במנהל עסקים) אז היא גם עו"ד, אבל מעדיפה לעסוק במה שהיא אוהבת באמת, כתיבה ואופנה ביחד ולחוד.