מקום העבודה הוא זירה בה מתקיימים יחסית שאינם שוויוניים בין עובד למעביד, כתוצאה מהמבנה ההיררכי בו בנויים מרבית הארגונים כיום. העובדה כי העובד תלוי במידה רבה במשכורתו החודשית לצרכיו הבסיסיים ביותר ולשמירה על רמת החיים שלו ושל משפחתו, גרמה למקרים רבים של ניצול יחסי המרות לצרכיו של המנהל. בזכות זו נקבע בחוק מגוון רחב של תקנות השומרות על זכויות העובד.
עובדים במשרות תובעניות יידרשו על פי רוב להעניק שעות רבות נוספות, ואף לעבוד מדי יום. עם זאת, על פי החוק, זכויות העובד לקבלת ימי חופשה אינם בגדר בחירה – זוהי חובה של המעסיק. מספר ימי העבודה הקבועים בחוק תלויים בשיטת חישוב שכר העובד, כמו גם בוותק שלו במקום העבודה. עבור חגים ישנו תשלום נוסף, מעבר לימי החופשה הרגילים בימי חול, אם העובד מועסק באותו המקום במשך 3 חודשים לפחות. גם אם מדובר בעובד יומי או בעובד לפי שעה, המעסיק אינו רשאי לפגוע בזכויות אלו. עובדים רבים אינם מודעים לזכויותיהם, במיוחד עובדים זמניים שאינם מועסקים באותו מקום העבודה במשך שבוע שלם. למשל, מטפלת העובדת פעם בשבוע בביתה של משפחה, ובאותו היום בשבוע חל חג והמשפחה אינה זקוקה לשירותיה – המשפחה תחויב לשלם לה את אותה המשכורת כאילו הופיעה לעבודתה באותו היום.
כנסו לאתר עו"ד אורנה שמריהו http://www.orna-law.co.il/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93
