עוגיות... סבתא... מה זה הריח הטעים הזה מה...?

עוגיות… "סבתא… מה זה הריח הטעים הזה מה…?"

יום שלישי של… פעמיים כי טוב
6:30 הנכד הקטנטן יורד ל"דיור מוגן"…
קופץ… ישר לספה בחדר האוכל שלנו…
שם סבתא מרשה עם סנדלים…
אמא שלו נכנסת אחריו משאיר "הוראות" חצי פיתה לגן עם שוקולד השחר
ולעכשיו… טוסט עם גבינה…
נשיקה…"שיהיה לך אחלה יום אהוב שלי… ביי…" אמא תודה…
והוא מתכרבל לו כמו תינוק ביום היוולדו ואומר לי…
"סבתא את יודעת שקפוא בחוץ…?"
"קפוא…? אולי ירד שלג…?" חיוך על פניו "סבתא… מבולבלת אחת… עכשיו קיץ…"
אני מבולבלת…? אתה אמרת קפוא בחוץ… כשקפוא יורד שלג…?
"סבתא … אני מריח ריח כזה… כזה טוב…"
זהו החוש חש שלו התחיל על הבוקר…
"זה הטוסט שלך מתנפח בתנור…"
פרוסת לחם מלא עם גבינה קשקבל…
הוא מביט על הטוסט משהו בזוית העין לא בא לו טוב… סבתא לא כזה טוסט…
"תטעם תטעם… כזה עוד לא טעמת… זה עם הגבינה שרק שנינו אוהבים…"
והוא… "זה גבינת עכברים…?" לא זה קשקבל…
מביט על הטוסט… חושב… אבל הריח מגרד לו שם במערות האף…
"אחד שלי, אדון עילי לא לאכול לי אותו אפילו לא בצחוק…"
זהו… הפה נפתח הוא נותן נגיסה… ועוד נגיסה… "היי אדוני לאט לאט
זוכר זה שלי…" מחסל את הטוסט…
אט אט… הוא מושיט יד לעבר הטוסט… ועם האצבע מגרד רק את הגבינה מעל הטוסט שלי…
את החלק הכי הכי הכי טעים…
לא עומד בפיתוי… כמו סבתא השאירו ת'חתול לשמור על הגבינה שלו…
שנינו אוהבים גבינות עיזים… כבשים… הכל הולך…
כולי חיוכים… נותנת לו לגרד את כל הגבינה ואז… בפתאומיות…
אפילו אני נבהלתי…!
מרימה את הלחם… "יו תביט מישהו זלל את הגבינה מהטוסט שלי…"
חיוך שובב על פניו… "יוו נראה לי היה פה עכבר…?"

מזה הריח הזה סבתא… יו…זה ריח של עוגיות שאני אופה…
איזה מזל שהחוש חש שלך עובד…
" מהר… בוא נבדוק שהן לא נשרפו… שכחתי אותם…"
זהו העוגיות מוכנות… יצאו בדקה ה- 93… מקררת ונותנת לו לטעום…
מבט חשוד…מביט בעוגיות… ובתנועת אצבע סיבובית…
שואל… "מזה כל הדברים האלה בפנים…"
"זה טעים… תטעם תטעם… כזה עוד לא טעמת…"
סבתא מה אלו…?
"זה גרעינים של חמנייה… דלעת… שומשום… שקדים… סוכר…
"אתה באמת לא חייב… אבל אם תטעם תהייה לסבתא בעיה…"
אם אמא שלו הייתה שומעת את המשפט הזה הייתה שוב…
פשוט "מורידה" לי "כאפה"…
למה בעיה סבתא…?
כי אם זה יהיה לך טעים, העוגיות יגמרו לי מהר… ולא ישאר…
כמו כל דבר טעים שאתה אוהב…
נתן ביס אמר יאמ יאמי…
סבתא תגידי לי: "איך זה תמיד הגדולים יודעים בדיוק מה טעים…"
זה בגלל שהגדולים טועמים הכל… וככה הם נהיים "גדולים גדולים"
ואני ממשיכה בתוך הלב… מזה גדולים… עולה על המשקל כתוב…
"נא לעלות אחד אחד…" אפילו שאני אוכלת "גרעינים" של ציפורים…"
סבתא העוגיות מאוד טעימות…
זהו קיבלתי… חותמת… עבר ת'ביקורת…של החוש חש.
בטח יאמי יאמי… סבתא הכניסה בפנים את כל הלב עם הנשמה…
דבר ראשון בסיסי… סבתא קנתה בצק פריך…
הפשירה… פיזרה… מרחה… גלגלה… חתכה… אפתה…
בשביל 13 שקל… שאני אלוש… אתפיח.. ארדד…
במו ידי כמו גדולה עמדתי ליד מקרר הבצקים בסופר וקניתי לי את כל הסדרה…
בצק פילאס תורכי… לבורקסים תרד גבינה – תרד חצילים – וגבינה.
בצק שמרים… יצא אש
ובצק פריך מתוק לעוגיות… שהכנתי מתוכו רק חצי בצק.
שעה במטבח… הפעלתי "טורבו"
ואפיתי את כולםםםםםםםםםםםםםםםםםם
ת'אמת היו לי אורחות שלא פגשתי שנים…
ויחד חגגנו סביב השולחן העגול עם סלטים זללנו והשארנו עוד…
גם החברה שלי "מהדיור מוגן" הצטרפו לזיכרונות של ילדות…
אז בבקשה להכיר את העוגיות… מחצי חבילה יצאו שתי תבניות…
אופן ההכנה
= = = = = =
חצי חבילה בצק פריך מתוק "מעדנות"
הפשרתי את הבצק מהלילה בתוך המקרר
בבוקר פרשתי אותו על משטח העבודה

ופיזרתי ישר מהצנצנת… אל תשאלו כמה… בנדיבות…
סוכר חום לפי טעמי
גרעיני חמנייה
גרעיני דלעת
שומשום
ועם המערוך בעדינות רידדתי אותם פנימה
מרחתי על הכל ביצה
הוספתי שביבי שקדים
קינמון
וקצח… שנתן לעוגיות טעם של טוויסט מלוח מתוק השילוב ממש טעים.
גילגלתי את הבצק לאורכו