את העוגיות הללו טעמתי לפני שנים רבות אצל שכנתי האהובה שכבר מזמן אינה איתנו כאן.
גרנו אז ביפו בדירה בת 48 מטרים דרלינג ואנוכי והייתי בהריון שני עם סוכרת לא חביבה ורצה מבדיקה לבדיקה
חוזרת תשושה ובלי חיוך שלא כהרגלי
באחת הפעמים עליתי עייפה גוררת את בטני ואת רגלי במדרגות
ופרחה פתחה את הדלת לצאת .היא היתה אשה מלאת חיים ,קולנית ואהובה שלמרות בעיותיה וצרותיה שרה,בישלה אוכל עילאי ועבדה כמבשלת .
היו אלו ימים עמוסים לפני פסח וההכנות בעיצומן.
כשפרחה ראה את פני כך מיד משכה אותי לביתה והושיבה אותי בין הכריות הרבות שלה על הספה.
את לא הולכת עד שלא תחייכי כך אמרה ואני עונה ואיך בדיוק עם הצרה הזו שלי?
היא ענתה לי חכי תראי מה הכנתי ואחד כזה לא מעניין אותו הסוכר שלך .מעניין אותו החיוך שלך .
והכניסה לפי את אחת העוגיות הנפלאות הללו שלה
ברור שחייכתי אלא מה.
אז לזה הפסח ערכתי שינוי קל בהן והן מוקדשות לה .
קחו בחשבון שדיאטה לא בביתינו
הן מטוגנות ועוברות אמבטיה של סירופ טעים.
תכינו –
2 כוסות מי סודה
כוס קמח מצה
1 ביצה
שקית אבקת אפיה כשרה
כף סוכר
כפית מיץ לימון
שמן לטיגון עמוק
לסירופ
כוס סוכר
כוס מים
תמצית מי ורדים
או טעם אחר שאוהבים
קינמון וקוקוס לפיזור
ההכנה-
מחממים שמן לטיגון עמוק
מקציפים יחד את חומרי העוגיות ומשהים כמה דקות להתייצבות.
מנטפים עם כפית
ומטגנים בשמן העמוק והחם להזהבה
מכינים את הסירופ
- מביאים לרתיחה את חומרי הסירופ בסיר קטן ומבשלים שיסמיך מעט
- מכניסים את הכדורונים לתוכו שיספגו אותו.
- מעבירים לקערה בה הנחנו את הקוקוס והקינמון
- נגלגלים אותם בהם
- מעבירים לקערה להגשה ומקררים
- מגישים עם תה חם למי שאוהבים וגורמים לו לחייך כמו שעשו לי .
להזהר לטרוף כי זה משמיןןןןןןןןן וטעיםםםםםם
שיהיה לכם חג שמח ומתוק.