מספיק השם וכולם נמסים לי .
עוגיות נוסטלגיות שהקימו אותי ממיטתי בבוקר .
חלמתי בלילה איך אני יושבת במטבח ומנשנשת עם סבתא שלי כמה מהן בעת שהיא מכינה אותן.
לשה בצק ידנית .למי היה אז מעבד מזון.חלומות באספמיא.
מרדדת ,ממלאה בלוקום שהגיע ברצועות אורוכות שאותן חתכה בסכין חמה שטבלה במים רותחים כי הוא היה דביק .
טעמו היה גנעדן ונהגתי לגנוב לה קוביות מבלי שתשים לב.
רצתי וקניתי קוביות לוקום טרי רציתי לחזור לחלום כי כך הייתי איתה צוחקת ועוזרת לה לסגור את קוביות הלוקום במלבני הבצק הריחני.
הגעתי הביתה ולשתי את הבצק בדיוק כמו בחלום . ידנית .
כשהגשתי לדרלינג בערב הוא פשוט היה המום מהטעם האמיתי של עוגית חלומית .
לכו להכין .מבטיחה הנאה תהומית .
צריך עבורן –
500 גרם קמח לבן
2 כפות גדושות סוכר לבן
2 שקיקי סוכר וניל
200 גרם חמאה רכה -לפרווה תחליפו למחמאה
5 כפות שמן חמניות
מעט מאוד מים לאחוד החומרים לבצק נעים -נטפו בכף כמה שצריך.
למלית- כ-200 גרם קוביות לוקום .
איך מכינים-
לשים בצק מכל החומרים ויוצרים מלבן די שטוח שאותו עוטפים ניילון נצמד ומקררים לפחות שעה שהחמאה תתמצק.
מרדדים בין 2 ניירות אפיה לעלה דק של כ-3 מילימטר
חותכים למלבנים קטנים של 7X3 לערך.
מניחים קובית לוקום בקצה ומגלגלים ומכסים אותה.
מהדקים משני הצדדים כמו עטיפת סוכריה.
מניחים על נייר אפיה .
אופים כ-15 דקות כל אחד ותנורו הוא .
שלי היה על 180 מעלות טורבו.
לא לזוז מהן כי הן נשרפות מהר .
מוציאים ומקררים אותן.
מאבקים באבקת סוכר וחולמים…
זה טעם החיים -טעם הילדות שעולה לנו כי בעבר לא היו חטיפים כמו היום וזו אחת העוגיות שנפוצו בכל העם ולא משנה מוצא עדתי.
