את הספר "עד שיצא עשן לבן" קיבלתי במסגרת קבוצת הקוראות של סלונה.
את רוברט האריס הכרתי לראשונה בספרו "פומפאי" ולאחר מכן עם ספרו "סופר הצללים" שרק לאחרונה גיליתי שעובד ליצירה קולנועית ורשמתי לעצמי NOTE לראות את הסרט. רגע לפני שאצלול לעיקרי הדברים בעניין "עד שיצא עשן לבן" אני חייבת לציין שלא מדובר בספר מתח קלאסי כפי שחשבתי שאקבל לידי ( ומה זה קלאסי? לטעמי הכוונה לכתיבה כמו של אג'תה קריסטי, יו נסבו, קמילה לקברג, ג'ון וורדון ודומיהם…), ולא תמצאו בו ניחוח פלילי / בלשי / רציחות מסתוריות או חטיפות דרמטיות.
ולעיקר – האפיפיור הלך לעולמו וצריך לבחור אפיפיור חדש. לשם כך מתכנסים מעל 100 קרדינלים מרחבי העולם ועליהם מוטלת המשימה לבחור אפיפיור חדש, מה שנקרא בלטינית "הקונקלווה". הסיפור מסופר מעיניו של הקרדינל לומלי שהוא גם מנהל אסיפת הבחירות, ואפשר לומר שהוא גם המארח של כל הקרדינלים. כחלק מהליך הבחירה, ההתכנסות בקפלה הססטינית לצורכי הבחירה והמגורים בסנטה מרתה מאלצת את הקרדינלים להיות מבודדים מהעול החיצון (עד לרמה שחלונות חדריהם נאטמו) כדי חלילה שלא להיות מושפעים, התיאורים מעוררים קלסטרופוביה קלה ותחושת בידוד. הספר חושף את הסודות שמאחורי החומות ההצבעה היא חשאית וכדי להיבחר לתפקיד האפיפיור על המועמדים לצבור לזכותם שני שליש מקולות הבוחרים, מי שהשיג את הקולות הנדרשים יהפוך להיות האפיפיור הבא והארובות יעלה עשן לבן המבשר על בחירת האפיפיור הבא. לאורך הספר, ובעיקר לקראת סופו, אנו נחשפים לדמויות הקרדינלים השונים, לתחככים, להרבה צביעות ואינטרסים מתנגשים, ושם לדעתי נוצר "המתח" בספר, וגם ההפתעה עם חשיפת אופיין האמיתי של דמויות מסויימות. במהלך כל סבב בחירות קורה משהו חדש, עוד תככים, עוד הסתבכות. דבר נוסף הוא כשלון הבידוד עם השפעת ארועים חיצוניים על המתרחש בתוך הקפלה (את זה באמת שאי אפשר לספר בביקורת, פשוט תצטרכו לקרוא את הספר) הספר מלא במידה הנכונה בתיאורים ופרטים היסטורים משכנעים כמעט כמו ספר עיון שהריץ אותי הרבה מאוד פעמים לבדוק מונחים ועובדות היסטוריות (אגב, האריס עושה את זה בדיוק גם בספרו "פומפאי") מה שגרם לי באופן אישי לחבב את הספר יותר מהצפוי.
כדאי וכיף לקרוא בעיקר לחובבי רומנים הסטורים עם תככים פוליטיים וניחוח מתח קל שאינו פלילי.