עבודת גמר בחינוך ?

לוינסקי ? גורדון ? מסינר הקיבוצים ?

לנוחותכם , אקדליסט מפרסמת עבודות גמר בחינוך , ללא תשלום , מהן תוכלו להתרשם

הנה דוגמא , לעבודת גמר בחינוך , לעבודה המלאה , פנו לאקדליסט 058-4533512:

סקירת ספרות

1.כלים דיגיטליים בהוראה ובחינוך

הטמעה של הטכנולוגיה ושימוש בכלים דיגיטאליים בהוראה טומנים יתרונות רבים; החל מהזדמנויות למידה פתוחות המתבססת על מאגרי מידע המאפשרים גישה, סינון ותרומה לתהליך רכישת הידע שהתלמידים והמורים יחדיו. בהמשך אווירה בסביבת לימודים טכנולוגית מאפשרת למידה עצמאית באותה דרך שהיא מעודדת חשיבה חופשית, המעודדת לקיחת אחריות ופעילות בתוך צוות. התלמידים מסוגלים להתקדם בקצב האישי שלהם ובמקביל לקבל פידבק אישי לאופן בו ביצעו את המשימה כי כל הנתונים קיימים ברשת עבור המורה, בשיטה זו אין תלמידים שנופלים בין הכיסאות, לכולם יש שם משתמש וסיסמא שבאמצעותם הם מבצעים משימות והמורה מסוגל לבדוק אותם. לחילופין המורה מסוגל להעריך באופן אמין יותר את שיטות ההוראה שלו ויוכל לקדם את מיומנויות הלמידה שלו שיוכלו לתרום למוטיבציה בעבודתו (מיודוסר ושות', 2003).

מחקרן של מישה וקוהלר, מצביע כיצד שילוב כלים דיגיטליים בהוראה משפיע על האופן בו המורים מתחילים להקנות את הידע הפדגוגי שלהם. אם לפני כן, המורים הרכיבו את הידע שלהם מידע פדגוגי גרידא כלומר איך ללמד וידע בעל תוכן כלומר מה ללמד, כיום הפדגוגיה החדשנית המגיעה מהתפתחות הטכנולוגית משפיעה על שני התחומים יחדיו והופכת תחום ידע בפני עצמו. כלומר המורים לא רק צריכים להיעזר בטכנולוגיה על מנת להעביר את התוכן כמו במצגת , ברקו או לשלוח מייל ,הם צריכים להבין כי סוג המסרים והתקשורת בינם לבין התלמידים השתנה ובדרך זו גישתם כלפי למידה והאופן בו הם מלמדים צריכה להתאים את עצמה לטכנולוגיה החדשה והקיימת. מורים שיש להם פייסבוק, וואטסאפ מקבלים פידבק רב יותר מן התלמידים ולא כי הם מעבירים תכנים לימודים שם אלא כי הם חלק מן המערך החדשני (Misrha & Koehler, 2008).

התרשים הנוכחי מדגים את המודל של הידע פדגוגי טכנולוגי שאותו אמורים המורים לפתח בשילוב כלים דיגיטליים (Mishra & Koehler, 2008).

מחקרו של רובין בנושא סיפור סיפורים באמצעות כלים דיגיטליים מחזק את טענתם של מישה וקוהלר, ומראה כיצד השימוש בכלים הטכנולוגיים בכיתה יכולים להפוך את תהליך ההקניה לחוויית לימודים משמעותית יותר. המחקר, מציע מודל שבאמצעותו ניתן לפתח ידע פדגוגי טכנולוגי, הרואה בכלי הדיגיטלי כחלק מאסטרטגיה המביאה עמה ערך מוסף למסר המועבר. לדוגמא, על מנת להעביר רגש מסוים, נוכל השתמש במצגת בצבעים, מוסיקה וקצב העברת המידע. כלומר האלמנטים הטכנולוגיים נהיים חלק מן הידע הפדגוגי ולא רק הצינור שבאמצעותו מועבר ידע זה (Robin, 2008).

למרות שקיימים מחקרים רבים התומכים במעבר מלא להוראה חדשנית, מחקרו של רוזן מבקש "לא לשפוך את התינוק עם המים", מחקרו שהתייחס ליתרונות של הוראה מסורתית והוראה חדשנית הצביע, כי כל אחד מן האסכולות מציבות מטרות שונות ולכן מניבות תוצאות שונות. רוזן, הראה כי הוראה מסורתית מטיבה עם הלומד המתחיל , לדוגמא: ילדים שלומדים לכתוב. ואילו בלמידה חדשנית המטרות מתייחסת ללמידה מתקדמת יותר כמו מחקר ואיסוף מידע או