ז׳אנר: מותחן
המחבר: מרטינה קול
מס' עמודים: 303
הוצאה: קוראים הוצאת ספרים
"…אנחנו חיות בעולם מסויט, שבו אנשים יכולים להסתתר מאחורי מחשב או טלפון ולעולל את הדברים הנוראיים ביותר."
בעולם של טכנולוגיה, אינטרנט, ורשתות חברתיות…
כל הרחובות מרושתים מצלמות…
כולם יכולים לראות את כולם..
מסתובב לו רוצח..
קר.. אכזרי.. סטדיסט..
"…היא שמעה רעש. זה היה צליל נמוך וגרוני, והוא הפחיד אותה… היא נשמה נשימות שטחיות והרגישה כאילו משהו לופת את חזה ומונע ממנה אוויר."
העלילה מתרחשת בעיירה האנגלית הפסטורלית גרנטלי. בזו אחר זו נעלמות נערות בנות 14, וגופותיהן המרוטשות, שעברו התעללות קשה ועינויים, צצות להן משום מקום בכל מיני מקומות שונים בעיירה.
אנני קאר, הבלשית שמנהלת את חקירת הרוצח הסדרתי, מבקשת את עזרתה של חברתה, קייט בורוז, בלשית בכירה בדימוס, שהייתה לאגדה בחייה, בפתרון תעלומות החליפות והרציחות.
עלילת הרציחות מובנת בצורה יפה ומרתקת,
בכל פעם מתגלים להם לאט לאט פרטים, כמו בפרק של 'חוק וסדר' או 'מחשבות פליליות'…
"…ומה שבאמת הדאיג את אנני היה התחושה המעיקה שזה אינו מקרה חד פעמי."
בסיפור ישנה גם עלילת משנה, המתארת את משפחתה של קייט. מתוארים חיי נישואיה לפטריק קלי, ראש ארגון פשע לשעבר, שפתאום צץ לו משום מקום, ג׳וסף, בנו הלא ידוע, עם צרות משלו.
כאן לדעתי, התפספסה לסופרת העלילה. לא ברור למה אני צריכה לדעת את כל הסיפור הזה כשהוא נגמר, לדעתי, עם סוף כזה. והכי חשוב, הוא בכלל כמעט ולא תורם בכלום לעלילה הראשית, עלילת הרציחות. היה אפשר לקשר בין שתי העלילות בצורה פנטסטית, אבל הסופרת פיספסה כאן.
מעבר לזה, הדמות שכביכול אמורה להיות ראשית, הדמות של הבלשית הראשית, אנני קאר, הצטיירה בסיפור כדמות משנה ללא שום התפתחות.
סוף הסיפור נסגר במציאת הרוצח, אבל גם כאן, היה מקום להוסיף ולהאיט מעט את הקצב ולא לסיים את הסיפור בצ׳יק בשני העמודים האחרונים.
בקיצור ולעניין, חבל!!!
יכולה היתה להיות עלילה מעולה…