שוב נפתח בגילוי נאות: אני מכירה את מרב שנים על גבי שנים. למעשה ארז מכיר את מרב מקרוב המון שנים ואני מכירה אותה ככה בעיקר דרכו, אבל לא רק, גם כבר המון זמן. השנה התהדקו קשרינו עד מאוד, מכיוון שבנה הבכור עשה חלק ממסלול הנח"ל שלו פה בקיבוץ ואנחנו כמובן מיהרנו להיות המשפחה המאמצת שלו.
דווקא בבואי לקרוא את הספר הראשון שהיא כתבה, ולא רק תרגמה, כלומר את "מלאכים באופק", ההכרות הזו היתה קצת לרועץ.
כל הזמן הייתי צריכה להזכיר לעצמי שלמרות קוים מנחים רבים משותפים – ענבל היא לא מרב שאני מכירה. ומרב איננה ענבל.
זה לא היה פשוט לא רק בגלל החוטים המקשרים ביוגרפית בין הסופרת והדמות. אלא גם כי ענבל נהיתה מהר מאוד חברה שלי, ונראה לי שהיא הופכת לחברה של כל מי שקורא אותה. יש בדמות הזו משהו כ"כ ישיר שאי אפשר שלא להיכבש ולהרגיש כאילו אתן מכירות עוד מהגן, אם לא קודם.
הספר מספר סיפור לא חדשני. משפחה. שחיקה. שחיקה בעיקר סביב הזוגיות. אישה שהנסיבות מכריחות אותה לנוח בבית שומם וכך היא מתחילה לגלגל בראשה את כל קורותיה עד כה, בנסיון למצוא איך היא אמורה להמשיך הלאה.
ענבל נופלת על המדרכה, ונאלצת לתת לרגל מנוחה. באותו זמן בעלה בכנס בחו"ל וילדיה התאומים במחנה קיץ. וכך ענבל משחזרת את ילדותה בבית ילדים קיבוצי עם לינה משותפת, את תגליותיה על אמא שלה והזוגיות שהיתה לה עם אביה. את מתיה. את אהבותיה. את כשלונותיה והצלחותיה. את שלושת ילדיה – הראשון שמת כעולל, והתאומים. את אחיינה ועוד ועוד. על העלילה מרחפת השאלה – האם ענבל תיפרד מבעלה, או שתתן לזוגיות שלהם את מלוא תשומת לבה?
הספר מתחיל בצורה מסודרת, פרק הווה, פרק עבר. אך במהלך התקדמות העלילה הסדר נטרף ואינו עקבי כבר. ועדיין הוא מתחלק כחצי חצי בין קטעי הווה לעבר, והעבר מקפץ בין שלל תקופות בעברה של ענבל.
כמו כן יש פה ושם קטעי שירה וגם קטעים שנעים בין פנטזיה לאבסורד.
אבל יותר מעלילה, ומסיפור. הספר הוא שיר ליכולת לכתוב. הכשרון של מרב עצום. כל עמוד גרם לי להתמוגג, וחלק ממשפטי הספר יילכו איתי זמן רב. מדהים באיזה כשרון אפשר לספר סיפור כאילו הוא אמיתי לחלוטין. הצער. האבל. מדהים באיזה כשרון אפשר לפרוט לאומנות את מה שקורה לכולנו, קשיי הזוגיות כשמטפלים בילדים, ההתרחקות האיטית שחיי היומיום גורמים לחיי האהבה.
אני, כאמור, נהנתי מאוד מהספר. ואני בטוחה שהוא ידבר ללב רבות ורבים.
עוד ביקורות ספרים מאת ספרנית בדימוס – בלוח הפינטרסט שלי או פה