ספרנית בדימוס חוגגת את שבוע הספר, 5

ספר מומלץ אחד בכל יום מימות שבוע הספר. והיום "האורות בבתים של אחרים", קיארה גמברלה

960431Book5

 

 

הו מקלדת

בואי נתחלף

אני אהיה את

ואקבל מסאג' אצבעות משחרר

ואת תהיי אני

ותמצאי את המילים הנכונות להמליץ על הספר

 

 

האנשים בעולם נחלקים לשניים, אלה שיסתכלו על התפילה שפה כעל "הבלוגרית התחרפנה" ואלה שיתלהבו.

אם אתם מהזן הראשון, אל תתקרבו לספר "האורות בבתים של אחרים", והפסיקו לקרוא את הפוסט.

אבל אם אתם מהזן השני – יש לי המלצה לוהטת בהחלט.

הסיפור מפותל משהו. זה מתחיל ככה – אחראית הבניין בן 5 הקומות (סוג של אב בית, או מנהל בניין כמו בסדרות אמריקאיות) מתה במפתיע ומשאירה אחריה בת ומכתב, על פי המכתב אחד מגברי הבניין הוא אבי הילדה.
מחשש שמא הידיעה מיהו תפרק את משפחתו מחליטים דיירי הבניין לגדל אותה במשותף – הרווקה הערירית תאמץ רשמית את הילדה, אבל כל שנתיים היא תעבור לגור בקומה אחרת, במשפחה אחרת.

הספר מתחיל 11 שנים לאחר מכן. כאשר הילדונה, מנדרולה, מבלה לילה בכלא. ובמהלך אותו הלילה היא חוזרת אחורה בזכרונה אל עבר שנות ילדותה ונעוריה. איך כל משפחה תרמה ובו זמנית הרסה לה, איך היה לחיות בחוסר יציבות שכזו, מה היא הרוויחה, מה הפסידה. איך היא למדה למצוא את הקול שלה בבליל הקולות הללו.

בין לבין מתבלות את סיפורה שלל תפילות בהן היא רוצה להתחלף עם חפצים מחפצים שונים, בהשראת תפילות אלו פתחתי את הפוסט.

כל קומה, כל משפחה וכל אדם מאופיינים בשפת הדיבור שלהם, בייחודיות החיים שלהם. קיארה גמברלה עומדת בכבוד רב באתגר לבדל כל אחד מהשאר.

אני נהנתי מאוד מהקריאה, היא זרמה לי, וכמובן שהסתקרנתי לדעת מי האבא שלה באמת. וקיויתי לגילוי התעלומה. יחד עם זאת ברור לי שלא כל אחד יתחבר לספר הזה ויהנה ממנו.

עוד ביקורות ספרים מאת ספרנית בדימוס – בלוח הפינטרסט שלי או פה