מבחר ספרי הילדים הולך וגדל ובהחלט הבחירה בספר השנה לא קלה…
בכל זאת החלטתי לרכז לכם, קוראים יקרים, שלושה ספרים שהיו מצוינים בעיני.
הבחירה שלי בספר כמצוין לילדים היא הערך המוסף של הספר עבור הילד וההורה.
ספר טוב לילדים הוא ספר התורם לחינוך של הילד, ליכולת הזדהות של הילד עם גיבור הספר ולהפיק ממנו לקח או תובנות ולפעמים גם מלמד את ההורה כיצד להתנהג עם הילד במצבים מסוימים.
הבחירה שלי כללה את הספרים: "מדיקן", "לשבור את החזיר" ו"אוי לא, ג'ורג'!". בכל אחד מהספרים הילד יכול להזדהות עם הגיבור, הוא מפיק תובנות וכך גם ההורה…
לכן, גם אשמח שתשתפו אותנו כאן בחווית הקריאה שלכם עם ילדכם :-)
המחברת של בילבי, אסטריד ליננדרגרן לוקחת אותנו שוב, לאחר 15 שנה, לעולמם המופלא של הילדים. הפעם בדמותה של מדיקן, או בשמה האמיתי- מרגרטה. עלילות הספר מתרחשות בשוודיה, וכך גם השמות והנופים שונים ומשונים לילדים בישראל, אך זה רק מוסיף לדעתי לתחושת ההרפתקאות.
מדיקן היא ילדה שובבה כבת שש המתחילה ללמוד בבית הספר, ולה אחות קטנה בשם ליסבט.
מדיקן לוקחת את אחותה איתה להרפתקאותיה וליסבט מצידה מעריצה את דמותה של אחותה הגדולה ויוצאת איתה בשמחה לכל הרפתקה.
כשמדיקן מגיעה לבית הספר, היא ממציאה לעצמה חבר דמיוני בשם ריקרד, אותו היא הופכת ל"שעיר לעזאזל" . היא מאשימה אותו בכל מיני דברים הקורים לה בבית הספר . הוריה ואחותה מאמינים לה, וכועסים על ריקרד הרע וכפי שליסבט אומרת, מגיע לו מכות…
אביה של ליסבט עורך עיתון, וכך היא מחליטה יום אחד לערוך לעצמה עיתון משלה, מאחר ועיתוני המבוגרים משעממים אותה.
למדיקן טיול מבית הספר , מאחר ואחותה גם רוצה ומתחילה לבכות, היא מחליטה לקחת אותה לטיול משלהן. מאחר ואין הר בסביבה, הן מחליטות לעלות על מחסן העצים, שישמש כהר וכנקודת תצפית נפלאה ( לא פחות מעניינת משאר על ביתם של השכנים). סיפורנו מסתבך, כשמדיקן חושבת שבעזרת מטריה היא תצליח לעוף מעל מחסן העצים, והיא נופלת ארצה וחוטפת זעזוע מוח.
מדיקן מוצאת עצמה גם חלשה וגם מרותקת לביתה, דבר שאינו מאפשר לה לצאת לטיול עם הכיתה. צערה רב וגדול, אך היא מקבלת פינוקים מסבתה, שאותם היא חולקת עם אחותה.
פעם אחרת ליסבט ומדיקן נקלעות לקטטה עם מיה ומתיס (גם הן אחיות), סיפור זה מתחיל באפון קטן שנתקע באפה של ליסבט. בטח אתם שואלים כיצד הדברים התגלגלו כך…
לילה אחר, מדיקן יוצאת עם שכנה, אבה בן החמש עשרה, לבדוק אם יש לה חוש שישי, האם היא תוכל לראות רוחות רפאים?
בספר זה,אסטריד נוגעת ביחסים בין אחיות. האחות הגדולה המרגישה שהיא "גדולה ובוגרת" הלוקחת את אחותה תחת חסותה, ולפעמים מסבכת גם אותה.האחות הצעירה והמתוקה המעריצה את אחותה הגדולה, אך לפעמים מנצלת את טוב ליבה….
בספרה, אסטריד מראה לנו שילדים שונים ממבוגרים. מדיקן לא נרתעת מאנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר כמו הוריה, להיפך, כילדה תמימה עם טוב לב, היא מתחברת אליהם ללא דעות קדומות ואף מנסה לעזור. למשל, בחג המולד היא קנתה לאבה מפוחית, כי ידעה שאצלו בבית ככל הנראה לא יקבל מתנות ולא יחגגו את חג המולד כמו אצלם.
אסטריד לינדרגרן, מאפשרת לילדים ולמבוגרים כאחד ליהנות מספרה. הספר כתוב מנקודת מבטה של הילדה, מדיקן, דבר המאפשר הזדהות לילדים ומעלה חיוך אצל המבוגרים.
הספר מומלץ לילדים מגיל חמש ומעלה.מאחר והוא ארוך (מעל 200 עמודים) ניתן לקרוא כל פעם פרק ממנו וכך לצאת כל פעם להרפתקאה אחרת עם הילדים.
גיבור סיפרו של אתגר קרת, רוצה שהוריו יקנו לו מתנה בובה של בארת סימפסון. האב שרוצה לחנכו על ערכו של הכסף, מציע לו חלופה אחרת. הוא מציע לקנות לו בובת חזיר ,שהיא בעצם בובת חיסכון. כל פעם שישתה את השוקו בבוקר יקבל חצי שקל ואם ישתה אותו עם הקרום יקבל שקל שלם.
ומה גיבורנו חושב על החזיר החדש שלו?
ה"חזיר דווקא נחמד. האף שלו קר כשנוגעים בו,והוא מחייך כשדוחפים לו את השקל בגב וגם כשדוחפים לו רק חצי שקל, אבל מה שהכי יפה זה שהוא מחייך גם כשלא.", "אני מת עליו כשהוא מחייך. רק בשבילו אני שותה את השוקו עם הקרום …"
מסתבר,שהילד בספרו של אתגר קרת, מקבל חינוך, אבל הוא מחפש את החיוך.
החיוך מבטא את אהבתו של החזיר כלפיו.
הילד אף נותן לבובתו שם חיבה פסחזון.
לאחר שבטנו של החזיר התמלאה והיה בה מספקי כסף, אביו של הילד הציע שישברו את החזיר ויוכלו ללכת לרכוש את בובת הבארת סימפסון שהילד רצה.
באופן מפתיע, או שלא, הילד מזעזע מעצם הרעיון של לשבור את בובת החזיר שלו וכדי להוציא ממנה את הכסף על מנת לקנות את בובת הבארת סימפסון. הילד כבר לא רוצה את בארת סימפסון הוא רוצה את חברו החדש, את בובת החרסינה של החזיר.
הוא מחליט להגן על בובתו. הוא "מתחמן" את אביו, מבקש עוד שקל ובלילה "מבריח" את חזירו למקום מבטחים, הרחק מאביו.
הלכנו המון זמן ביחד בחשך, עד שהגענו לשדה עם קוצים. "חזירים מתים על שדרות", אמרתי לפסחזון כששמתי אותו על הריצפה של השדה, "במיוחד על שדות עם קוצים. יהיה לך טוב כאן".
ומה בעצם מסתתר מאחורי הסיפור?
מאחורי הסיפור ישנם מספר רבדים:
• יחסים בין הורים לילדים- הרצון להקנות לילדים חינוך, לפעמים מבלי שהם יבינו מה הילדים באמת צריכים ובעצם מבקשים. דמות האב היא דמות נוקשה המנסה לכפות את רצונותיו על הבן.האב כלל לא הבין למה בנו כה זקוק, לאהבה הזו ללא תנאים.
האם במציאות האהבה לילדינו היא ללא תנאים תמיד? בהחלט נקודה למחשבה. האב נתן לבנו כסף רק כשהילד שתה את השוקו….
• ומה הבובות שהן מושא רצונותיו של הילד מייצגות?
בתחילת הסיפור, הילד הוא מרדן כמו בארת סימפסון. אך, לקראת הסוף, הילד מפתח מחשבה עצמאית וכבר אין לא את הצורך בבובת הבארת סימספון שלו, המייצגת את מי שהיה לפני. הוא מצא את מה שהיה זקוק לו. את החום והאהבה ללא תנאים.
מפתיע לכאורה, שדווקא בבובה בדמות של חזיר, הנחשבת לחיה טמאה ודוחה, הבן מוצא את היופי בחיוכה. ומעבר לכך, בובת החזיר הינה בעצם בובת חיסכון, שבעצם מפקידים בה כסף, ומייצגת את ההפך מאהבה ללא תנאים.
בסוף הסיפור הילד מוותר על בובת החרסינה של החזיר ועל כל הכסף הטמון בתוכה, מתוך אהבה טהורה להצילה מידי אביו.
מה קורה כג'ורג' נשאר לבדו בבית? האם יעמוד בפיתוי לאכול את העוגה, לשחק עם החתלתול ולחפור באדמה?
מה יעשה ג'ורג'?
אוי לא, ג'ורג'!
ג'ורג' לא עומד באף אחד מהפיתויים.
כשהאריס חוזר הביתה, הוא רואה את הבית הפוך.
ג'ורג' מרגיש בושה ומנסה לפצות על ידי נתינת משחקו האהוב ביותר להאריס.
האריס מחליט במקום לכעוס ולצעוק על ג'ורג', לקחת אותו לטיול נחמד.
במהלך הטיול שוב נתקל ג'ורג' בכל הפיתויים. אך, הפעם הוא לא רוצה לאכזב את האריס ועומד בפניהם.
תובנה מעניינת עבור ההורים… ;-)האם לכעוס, לצעוק, אבד סבלנות ולהטיף יגרום לשינוי התנהגותי אצל הילד? או שמא דוקא התנהגותו של האריס שלקח אותו לטיול היא התנהגות עם תוצאות טובות יותר?
כפי שאפיקטטוס אמר:"אדם נעשה חפשי לא באמצעות סיפוקה של התשוקה, אלא על ידי התגברות עליה. כי מיהו האדם החפשי? זה שכובש את יצרו."
קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉