השד יצא מהבקבוק

מחאת האומנים לגבי הופעה באריאל יצרה דיון ציבורי סוער ובאזז תקשורתי

בחורה עם מחשב נייד

ויכוח ער

בהמשך לטור שכתבתי על מרד השחקנים, נוצר ויכוח גם בחלקת האלוהים הקטנה שלי – בבית. ויכוח שהוא שיקוף של הדיון הציבורי שאנו עדים לו. הבן שלי, שהוא בוגר מגמת תיאטרון, יוצא חוצץ נגד עמדותיי וטיעוניי. הוא טוען בתוקף שלאומנות אין גבולות. מחאת האומנים היא פסולה בעיניו מכל וכל. הוא לא רואה הבדל בין החרמת ישראל על ידי אומנים מחו"ל, להחרמת אריאל על ידי אמנים מקומיים. אבא שלו – בן זוגי שיחייה, אומר שלו היה אומן, לא היה מופיע באריאל. אני דבקה בדעתי העקרונית, שבלי קשר לשיוך למחנה פוליטי זה או אחר, בדמוקרטיה בריאה, נכון שאנשים יביעו עמדות ולא יפחדו. יש לתמוך בזכותם לעשות זאת, גם  כאשר הם מביעים עמדות שאינם מקובלות על חלק מהעם ובעיקר על השלטון. בשום פנים ואופן, אין לאיים על מי שמביע עמדה ולהלך עליו אימים. אמנים, הם בעיני המצפון והרוח של העם ואם חלקם חושבים ומרגישים, שלא מתאים להם להופיע מעבר לקו הירוק – יש לכבד זאת.

סקירת עיתונות

סביב מכתב האומנים מתחוללת סערה ציבורית ונוצר באזז תקשורתי. עיתון "הארץ" הקדיש את מאמר המערכת שלו לנושא ובו, תמיכה חד משמעית בזכות השחקנים להביע עמדה פוליטית. העיתון מנצל את ההזדמנות לביקורת נוקבת על הנסיון של ממשלת ישראל לטשטש את הקו הירוק בחיזוק של מוסדות שונים באריאל –  ביניהם מכללה ואולם תרבות חדש.  גם כותבי הטורים עוסקים בנושא. כך, מנחם בן ב-nrg, רואה במחאת השחקנים "שיתוף פעולה עם האוייב" עמדה אותה הוא מבטא בטור חריף במיוחד

מנגד,  עקיבא אלדר מעיתון "הארץ" מספק לאמנים המוחים רוח גבית אוהדת ומתבל בהמלצות יצירתיות, כיצד יכולים השחקנים הללו להופיע באריאל ולמנף את ההופעה שלהם להעברת מסרים פוליטיים בטור אוהד.

גם הכותרות הראשיות ובשערי המוספים היומיים עוסקים בפרשה. עיתון "ידיעות אחרונות" יוצא עם כותרת ראשית מאירת עיניים: "נופיע בכל מקום" וצילומים של מקבץ אמנים. ביניהם השחקנים שמצהירים זאת: שרית חדד, איל גולן, יהורם גאון, חנן יובל, שלמה בר שביט ואחרים.

יש לעיתון גם פרשנות משפטית: כתבת "ידיעות אחרונות" טובה צימוקי מציינת שסירוב להופיע בשטחים, אינו עילה לפיטורים, מכיוון שישראל לא החילה את החוק והמשפט שלה על השטחים. כמו כן, מוסיפה הכתבת שמחזאי יכול לסרב בחוזה חתום עם התיאטראות, שמחזותיו יוצגו בשטחים.

הערת שוליים

שמתי לב שבשער העיתון "ידיעות אחרונות" של אתמול, היה הרקע לצילומי האמנים –  אדום. את הצילומים של פניהם הכניסו למסגרות עגולות נפרדות.  בשער העיתון היום: הרקע לצילומי האמנים המצהירים שכן יופיעו באריאל, הוא הצבע הכחול הלאומי. הפעם, בחר העורך הגראפי להכניס תמונות גוף מלאות ולחבר את האמנים כחבורה מלוכדת. מתברר שגם בעיצוב ובגראפיקה יש מסרים פוליטיים.


אורית בראון אגמי
בלוגרית פעילה ובועטת. היתה עיתונאית שלושה עשורים. היום מלמדת ילדים ביפו ובשכונת התקווה תקשורת ואקטואליה.