לבקשת הקהל…הנה עוד סמינריון לדוגמא במשפטים שפרסמה אקדליסט. רעיון מעולה לעבודה סמינריונית מקורית במשפטים.. אקדליסט ממליצה למעשה להשתמש ברעיון המרכזי- לא להעתיק!
סמינריון במשפטים לדוגמא – אקדליסט
שופטי בית המשפט העליון עמדו על מורכבות המונח שחיתות.
ברק במאמרו "ניגוד אינטרסים במילוי תפקיד", מטעים: " נטילת שוחד, הפרת אמונים ועבירות אחרות הקבועות בדיני עונשין, אשר יסוד של שחיתות )במובן הרחב( טבוע בהן, מסוכנות הן לחברה והן לסדרי הממשל" ), (.
מדברי ברק עולה כי מעשי שוחד, מרמה והפרת אמונים הינם בגדר התנהגות מושחתת של אישי ציבור.
בהמשך מאמרו, בכל אופן, מבחין ברק בין התחום ה"שחור" לתחום ה"אפור" שבתופעת השחיתות הפוליטית, כאשר התחום השחור מתייחס להפרה הזדונית שיש בה יסוד של
שחיתות. מקרה שבו אדם מעמיד עצמו בניגוד אינטרסים על ידי לקיחת כסף או שווה כסף בעד פעולה הקשורה בתפקידו, נכלל בתחום השחור ולפיכך הוא בדין כפוף לנורמות המשפט הפלילי.
בקצה האחר של קשת ההתנהגויות הבלתי תקינות נמצא התחום של ה'פגם האסתטי' ואילו "בין שני קצוות אלה קיים אותו תחום רחב ו'אפור' היוצא מתחום ההכרעה האינדיבידואלית, אך אינו (. הבחנה מסוג אחר עורך שופט בית המשפט : נכנס לתחום ההתנהגות המושחתת" )ברק, 1991
העליון כהן: "יש האומרים ששחיתות היא היפוכו של טוהר המידות; אך… לא כל פגיעה בטוהר-המידות עולה כדי שחיתות".
ההבחנה פה היא במישור המוסרי, אך בדומה גם כאן נותר תחום אפור רחב, הנובע מדירוג חומרת הפגיעה בטוהר המידות. ואולם, השופט כהן מדגיש כי "אנו משתמשים
במונח זה רק במשמעות של סטייה מוסרית שיש התעשרות או טובת הנאה בצידה" )כהן, תשנ"ה:
מטרת מחקר זה היא לבחון, בראיה מערכתית, את התנאים המוקדמים ואת הגורמים שתרמו להשתרשותה של תופעת השחיתות הפוליטית ברשויות המקומיות. חקירת השחיתות מציבה, בכל אופן, מספר קשיים עקרוניים, שהמרכזי שבהם הוא חוסר יכולת להגיע לכלל הגדרה מוסכמת של המושג, וקושי נוסף הנובע משלל הגישות המנסות להסביר את התופעה ומהשקתה לתחומי עיון רבים מוסר, חוק, משטר, חברה וממשל, מנהל , כלכלה ועוד.
משום כך נהוג להתייחס לשחיתות בבחינת הסביבות השונות בהן היא פועלת ומתפתחת…. אלה נתפסים כתנאים מוקדמים להיווצרותה של השחיתות או לדפוסי התפתחותה. כך למשל, מוסר אלטרואיסטי יוביל לפחות התנהגות מושחתת ממוסר תועלתני, שכן האינטרס האישי שהוא מרכזי להתנהגות המושחתת משתקף יותר במוסר התועלתני.
למשל, קיומם של מבנים ביורקרטים המושתתים על יסודות רציונליים,אחידים ושוויוניים לעומת מבנים דיס ביוקרטיים המושתתים על מסורות ואינטרסים קבוצתיים –
בלעדיים, או קיומם של השנים זה לצד זה והאינטראקציה ביניהם. בהקשר זה חשוב להדגיש כבר בשלב זה כי לא כל התנהגות מושחתת נופלת בגדרו של החוק.
מסיבה זו דרושה בחינהפרספקטיבית של התנאים המוקדמים המלווים את התפתחותה של השחיתות.
הקושי להגדיר את מושג השחיתות
הקושי להגדיר, בכל אופן, אינו נובע מכך שהכוחות הפועלים אינם יודעים את הגבולות המותרים,לפחות את האדומים שבהם, אלא יותר משום שגבולות אלה משתנים בהתאם לאינטרסים של הקבוצה השלטת, לנורמות השיפוט המשתנות של הציבור, לכוחות השוק ולשיטת החלוקה של היתרונות הנדירים, למסורות ומנהגים שהשתרשו, לאירועים נקודתיים המסמנים תפנית בדעת הקהל, כגון סקנדל פוליטי חסר תקדים ולעוד שורה ארוכה של תנאים המדרבנים מתן שוחד במגוון צורות מוסוות או לחילופין מציבים גדרות לקבלתו.
גם החוק אינו מסוגל להציב מסגרת פורמלית אחידה ונוקשה להגדרת השחיתות, שכן התנהגויות מושחתות רבות נעות על הגבול של איזור הדמדומים בין המותר לאסור בין המקובל לפלילי, בין האישי לציבורי ובין הציבורי למשפטי…
