"כאן ביתי אל מול גולן" למרות שלא כאן נולדתי, אבל, אני כבר כאן יותר שנים מאשר כל מקום אחר. מלבד העובדה הזו, כאן הבנות שלי גדלות מן היום שנולדו וגם האיש שלי וכאן הקמנו את הקן שלנו כבר לפני כ -17 שנים כבר.
כשנולד הרעיון לפנק את הסלונות תוך כדי פרגון ליוצרות הגולן התרגשתי ומיד ידעתי שאני רוצה לקחת חלק בשילוב הזה. חברנו ביחד תמר ויעלי מהגולן שהן גם שכנות וגם סלונות וגם מיוחדות בעצמן וניסינו לחשוב כמובן על יזמות בגולן, הרשימה לא היתה קטנה בכלל וזה הרחיב את הלב וניפח יותר את החזה בגאוות יחידה. הבחירה לא היתה פשוטה בעיקר שהיינו צריכות לדחוס כמה שיותר ביום שישי קצר ולהחזיר את הסלונות למרכז לפני ארוחת הערב המשפחתית.
אז היתה סיבה למסיבה ונפגשנו לקפה ונשנוש מפנק אצל יעלי בקפה בכדי להחליט פנינו לאן… יצאנו עם רשימה לא קטנה של יוצרות/יזמות ברמת -הגולן מצפונה עד דרומה, חילקנו משימות ויצאנו לדרך נרגשות.
יום הסיור הגיע ואיתו ההתרגשות רק גדלה וגדלה, וכמובן כמו בכל יום שמתרגשים בו ולחוצים כבר להגיע בזמן אז נתקעים בפקק אחרי משאית או במקרה שלנו:
התחלנו להצפין לעין-זיוון בכדי לחכות למיניבוס (שהפך לאוטובוס) עם הסלונות מהמרכז שהניחו לבישולים ביום שישי ובאו להתרגש, להתפנק ולפרגן איתנו.
תחנה ראשונה ומתוקה, אחרי סבב נישוקים חיבוקים ונשימה ארוכה מהאוויר הצלול, היתה במפעל בוטיק לשוקולד – דה קרינה שפינקו במתיקות בחדר הסדנאות שלהם, צפינו בסרטון המספר על תהליך ייצור השוקולד המוקפד במפעל וגם על הדרך שעברה קרינה היזמית להקמת המפעל, סיירנו בו ולסיום טעמנו ממבחר פרלינים.
תחנה הבאה, יקב בהט, כי להיות בגולן ולא לבקר באחד היקבים משמע לא היית. גם כאן נהנינו מהסבר על תהליך ייצור יין בוטיק, על הדרך להקמת היקב וכמובן קינחנו בטעימות מהליקרים ומיינות היקב המומלצים.
בדרך דרומה אי אפשר להתעלם ממורשת הקרב שעומדת מאחרי הגולן, אז פגשנו ביהודה ויינברג (כן, האיש של תמר) בתל פארס לסיור וסיפור על גבול סוריה, קצת על הזליגות המפורסמות מהחדשות ובכלל על הגבולות של הגולן ויחסינו אתם לאן?!
משם המשכנו עוד פסיעה, למטעי התפוחים, קטפנו מהעצים והתענגנו עליהם, הכרנו שמות וסוגים שונים, נהנינו מהישיבה לצילו של האלון העתיק תוך הסברים מרתקים של יהודה.
הזמן עובר מהר כשנהנים, מזג האוויר היה נפלא ויש עוד מה להספיק לפני שהשבת דופקת בדלת כמו למשל לנשנש איזו ארוחת צהריים מפנקת כמובן אצל יעלי שלנו, שפינקה כיד המלכה וכמובן סיפרה לנו איך הגיעה להקים את בית הקפה הקסום שלה שנמצא בכפר האמנים באניעם.
אחרי ששבענו, נכון לרגע זה, קפיצה לנטור ושם אנחנו פוגשים ברינה המדהימה בעלת סטודיו מנדרינה, שמסבירה בהומור ומדגימה כיצד יוצרים מזכוכית, תכשיטים בעיקר ודמויות שאפילו הבת שלה מכינה לבד, על הסדנאות והדרך שלה לסטודיו לתכשיטים ולחרוזי זכוכית.
כמובן שגם כאן לא פסחנו על טעימות שכיבדה אותנו אלירז ממשק בוטיק -נעמי, המשק על שמה של נעמי דגן ז"ל שהקימה אותו לפני שנפטרה, הגבינות המיוחדות שלהם מחלב עיזים מומלצות וממכרות.
לסיום ולקינוח עצרנו במפעל לקוסמטיקה טבעית הגולני, אבנובה, שם התכבדנו בקפה ועוגות במרכז המבקרים. צפינו בסרטון ושמענו על הדרך שעושים הפירות, האוויר וסלעי הבזלת המאפיינים את הגולן למוצרי הקוסמטיקה במפעל, סיירנו בחנות המפעל והתפנקנו במוצריו.
תם הסיור, כל כך מהר, שנראה כאילו לא הספקנו כלום, כי הרי אפשר למלא ימים שלמים עם השפע שיש לנו כאן. בכל זאת הסתובבתי כטווסית בכל פינה ופינה שביקרנו בה, כי זה הבית שלי, המגרש המוכר שתמיד אני מגלה בו עוד מקום או יופי חדש ונראה לרוב הדרומיים ומרכזיים בארץ כסוף העולם ימינה (לפחות עד שיורד כאן שלג)…
ובעיקר שמחתי והודיתי על שניתנה לי הזכות לפרגן ולשמח יזמיות.ים, לשמוע את הדרך שעברו, לדעת שלא תמיד זה קל כאן אבל אפשרי ושברגע של פרגון קטן שגם אתה נהנה ממנו אפשר לשמח עולם ומלואו.
תודה לכל מי שבאה וליעלי ותמר שזכיתי בהן! לסלונה על הגב ליוזמה המבורכת ולפלאי הטבע שעשו לנו רמה כזו ויום כזה נפלא! ומי שלא היתה, מרכזי המבקרים של כל המקומות שביקרנו בהם ועוד רבים וטובים פתוחים עבורכם והמלצה חמה ממני (לא כי אני משוחדת) תגיעו, תשמעו, תטעמו ובכלל תטיילו. שנפגש בשמחות. אסיים כמובן בהמלצת רחל המשוררת:
"שָׁם הָרֵי גוֹלָן, הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם!"
[youtube 4HnnAZnMmHM nolink]