סיר לחץ ושמו: הריון

להתמודדות עם חרדות ודיכאון פנים רבות. יש נשים, המתנערות מהנושא ואומרות "בטח שההריון מלחיץ, החיים מלחיצים, אז אין מה לעשות. רק לנשוך שפתיים ולא לחשוב על זה", או "כולן חרדות ואני איני שונה". אחרות, הנוטלות תרופות נוגדות דיכאון ו/או נוגדות חרדה, לפני ההריון, ממהרות להפסיק את נטילתן או להקטין את המינון מייד עם היוודע הריונן, מתוך דאגה לפגיעה בעובר. אחרות מתחילות יוגה, דיקור, טיפול פסיכולוגי. מה נכון לעשות?

בחורה עם מחשב נייד

חששות, דאגות ולפעמים גם חרדות ודיכאון מלווים נשים, דרך קבע, בזמן ההריון. ההריון עצמו הוא "יצרן סטרס" עבור הנשים. עברה ואישיותה של  האישה משפיעים על דרך התנהגותה בהריון והתמודדותה עימו,  וכמובן,  הסביבה הקרובה הדאוגה, שלא אחת, מעוררת ותורמת ללחצים. אם ניקח, כדוגמא, רק את בדיקת מי שפיר התורמת ללחצים: לפני, תוך כדי ואחר כך, בציפייה לתשובה, במיוחד אם עולה חשד כלשהוא.

להתמודדות עם דיכאון וחרדות בהריון פנים רבות. יש נשים, המתנערות מהנושא ואומרות  "בטח שההריון מלחיץ, החיים מלחיצים, אז אין מה לעשות. רק לנשוך שפתיים ולא לחשוב על זה",  או "כולן חרדות ואני איני שונה". אחרות, הנוטלות תרופות נוגדות דיכאון ו/או נוגדות חרדה, לפני ההריון, ממהרות להפסיק את נטילתן או להקטין את המינון מייד עם היוודע הריונן, מתוך דאגה לפגיעה בעובר.  אחרות מתחילות יוגה, דיקור, טיפול פסיכולוגי. מה נכון לעשות?

המלצות חדשות שפרסמו ארגוני רפואה אמריקאים העוסקים ברפואת נשים, במיילדות ובפסיכיאטריה, דנות בקבלת החלטות לגבי השימוש בתרופות בעת ההריון ובמקביל ממליצות על טיפול פסיכולוגי כמתלווה לטיפול התרופתי או כעומד בזכות עצמו, במקרים שאינם דורשים טיפול תרופתי. ההמלצות מדגישות  את חשיבות הסקרינינג הפסיכולוגי לנשים הרות, בעת ביקורן במרפאת הנשים, כדי לאתר את הנשים הזקוקות לברור ולטיפול.  באותה רוח, בימים אלה, (25.10.10(  פירסמה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, בג'ורנל הרפואי PEDIATRICS  , דו"ח קליני המדבר על החשיבות שבאיתור בעיות נפשיות בקרב נשים.  זו הפעם הראשונה שארגון רופאי ילדים מכיר באחריותם של רופאי ילדים על איתור נשים הסובלות מחרדה ודיכאון בהריון ולאחר הלידה, שכן למצבן הנפשי השלכות רציניות לגבי התינוק, התפתחותו ובריאותו.

אמא בדיכאון = הפלות טבעיות, לידות מוקדמות, קשיים התפתחותיים ואפילו קשיי שינה בתינוקות בני יומם

כיום ידוע שמתח, חרדה וכמובן דיכאון, משפיעים במישרין על התפתחות העובר. ביטויים גופניים של מתח וחרדה, בהם: דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה, עלייה בהפרשת קורטיזול (הורמון שמשתחרר כתגובה למתח) בדם ועליה בלחץ הדם, מייצרים סביבה תוך-רחמית מזיקה ומשפיעים על מהלך ההריון, הלידה ובריאות התינוק. מחקרים מוכיחים, כי דיכאון וחרדה בהריון מעלים את הסיכון להפלה טבעית, ללידה מוקדמת, ללידת תינוק במשקל לידה נמוך ועם היקף ראש קטן יותר, ולקשיים רגשיים וקוגניטיביים אצל הילדים. דיכאון בהריון קשור עם קשיי ויסות רגשי של תינוקות. לאחרונה אף נמצא קשר בין דיכאון האם בהריון לבין קשיי שינה אצל תינוקות רכים. אמהות מדוכאות אינן דואגות לעצמן באופן מיטבי. חלקן מעשנות, אוכלות מזונות שאינם מתאימים להריון, מתעלמות מבדיקות מעקב ובאופן כללי מזניחות את בריאותן, וגורמות פגיעה לבריאות עוברן ולתקינות הריונן.

התוודעות למחקרים המוכיחים כי נטילת תרופות אנטי- דיכאוניות בזמן ההריון עלולה לפגוע בהתפתחות התינוק, גורמים לנשים להשליך את התרופות לפח בזמן  ההריון.  גם נטילת תרופות וגם הפסקתה עלולה לגרום נזק. מה לעשות?

לנשים שמתמודדות עם דילמה רגשית קשה ובעייתית, בין אם הן נוטלות תרופות או לא, אני ממליצה לנקוט משנה זהירות  ולטפל בעצמן באופן הבא:

תקשורת גלויה עם הרופא המטפל. חשוב שתיידעי את רופא הנשים בהיסטוריה הפיזית והנפשית שלך: ספרי לו על תרופות שנטלת, הפרעות אכילה וחוויות טראומטיות. כל אלו עשויים להשפיע על הריון ולחולל תופעות גופניות ותגובות רגשיות שונות, שעלולות להזיק.

אם את לוקחת תרופות. התייעצי עם רופאך, טרם הכניסה להריון, לגבי המינון התרופתי והיי בפיקוח רפואי במהלכו. אם הרית, מומלץ שתיידעי את רופא הנשים שלך, ובמקביל תתייעצי עם הרופא שרשם את התרופות, לגבי מינון והמשך השימוש בהן. ההמלצות החדשות של הארגונים האמריקאים אומרות שבמקרים קלים ומתונים, עפ"י שיקול דעתו של הרופא, ניתן להקטין או להפסיק את הטיפול התרופתי, תוך פיקוח רפואי ובמקביל לפנות לטיפול פסיכולוגי.

שמרי על אורח חיים פעיל ובריא. בצעי פעילות גופנית יומיומית כמו, הליכה, התעמלות, שחיה, ריקוד. כמו כן מומלץ דיקור סיני, עיסוק בטכניקות הרפייה, יוגה ומדיטציה. קבוצות תמיכה והכנה ללידה מוכחים מחקרית כמסייעים בהפחתת תסמיני חרדה ודיכאון קלים.

פניה לטיפול פסיכולוגי. במידה והתסמינים מחמירים ולא ניתן לשלוט בהם או להקטינם בעזרת הפעולות שהוזכרו, כדאי, רצוי וחשוב ביותר לפנות לקבלת עזרה פסיכולוגית. אני ממליצה לפנות לטיפול אצל פסיכותרפיסט/ית מוסמך/כת. מומלץ  להיעזר במי שהשתלמו והתמחו בטיפול בנשים הרות ובנשים לאחר לידה.  יש בתי חולים שפתחו מרפאות מיוחדות לבריאות נפשית של האישה בנושאים הקשורים להולדה.

עימותים זוגיים. לבני זוג שחווים עימותים אמליץ לפנות לטיפול זוגי בזמן ההריון, כדי  לפעול לפתרון המשבר.  שכן, הולדת התינוק אינו פותר קשיים ולפעמים גם מחריף אותם.

ד"ר חנה גילאי- גינור, ממרכז לפסיכותרפיה "הורותא". בחודש נובמבר נפתח בהנחייתה הקורס  "היבטים פסיכולוגיים של פריון לידה והורות ", בבית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב