סיפור על עבודה וחופש

1985, ליבי, כיתה ה' 1, בית ספר "ברנר", כפר סבא. מתה משעמום. המורה המשמימה רצחה עוד דמות מסיפור כלשהוא, בעניין לא מעניין ואני אמורה לעשות כאילו אני בעניין. אז התחלתי לכתוב "מעריב לנוער מקומי"; למה השירותים כל כך מלוכלכים? וראיון בלעדי עם משה, מהפלאפל הפינתי, על מהות החומוס והחצילים.

ואז, באקט של יזמות לא ברורה משולבת ברצון עז לצאת מהכיתה, פניתי למנהלת והצעתי להקים את עיתון בית הספר הראשון. כתבתי, הדפסתי (עם זכריה השרת, על סטנסלים) וחילקתי לכל כיתות ה' וו', במהלך השעורים ובאישור המורים. כך זכיתי בשעות שלמות של הברזות מאושרות.

אותם המורים החלו כועסים, "היא לא נמצאת בשעורים" אפילו שיש לה אישורים. ובקיצור, החלו האבחונים: דיסלקטית עם הפרעות קשב וריכוז. אה, וגם IQ רציני. נשלחתי ל"שוחרי מדע" אך באנגלית, ירדתי הקבצה. "היא לא מממשת את הפוטנציאל" בא ביחד עם "חשיבה מחוץ לקופסא" ולי זה עלה בדמעות. שנים ניסיתי להבין איפה הקופסא ולמה אני לא מצליחה להיכנס אליה. עד שגיליתי שאני לא חושבת מחוץ, פשוט, כי מעולם לא הייתי בה.

2003, מקימה את מחלקת התוכן ואינטרנט של עמותת מהות החיים. ומבינה שכשאני מתעוררת בבוקר ועושה דברים מהלב, אני לא באמת עובדת. אספתי כותבים; גבי ניצן (בדולינה), ינץ לוי (דוד אריה), עדי קול (עורכת את) ואפילו הקמתי רדיו אינטרנטי לפני עידן הפודקאסטים. אבל, אני, למה שאכתוב? הם הרבה יותר מיומנים, מוכשרים ויצירתיים ממני. הם מכירים את הקופסא.

2007 מה רווקים עושים ביום השואה? בוהים בקירות או גולשים באתרי הכרויות. אני, מנהלת השיווק של OK CUPID מודיעה על פתיחת האתר חינם, למשך 24 שעות. שעה לאחר שנסגר וחזר להיות בתשלום מלא, הכנסות האתר עלו ב 28%. למה? קיבלו טעימה מהפרי האסור ורצו עוד, אז שילמו.

2008, PLAY65, מעל 7 מיליון משתמשים, ואני טסה לבדי. פורטוגל, מונטה קרלו, עד יפן הגעתי, לבד, לעשות עסקאות, להכיר לקוחות, לייצר פרסומות. בתקופה ההיא הבאתי הרבה כסף, לאנשים שיש להם המון. אז גמלה בי ההחלטה להביא אותו לאנשים נטולים.

2013-2016 עמותת רוח נשית, ועמותת שכולו טוב, תחנות קריטיות בדרך, בהן למדתי לגייס כספים גדולים עם מעט משאבים.

2017 עצמאית, עסקים קטנים בינוניים, כי אם אני עושה את מה שאני אוהבת, אני לא עובדת. כי להוסיף לעסק בינוני או קטן עוד 3,000  ₪ בחודש משלם הרבה יותר חוגים, וחיתולים.

ועדיין, עבור כל עסק אחר, אני מלהטטת, מגוונת, מפתיעה. אבל להוציא לאור את עצמי דורש לחצוב בסלעי הביקורת, לפרוץ את סכר האישיות, ולנסות להוציא את הדבר שלי. וזה קשה.

השנים הפכו אותי למיומנת, אולי מיומנת מידי, יודעת לכתוב היטב לאחרים, לעשות אסטרטגיה, להבין את הצורך, את קהלי היעד. להעלות קמפיינים, לעשות אופטימיזציה, קריאטיב, להבין איזו תמונה תמכור יותר. איזה סוג של לקוחות העסק שלך צריך: לידים או המרות?  מה זה, את שואלת. לידים, אלו אנשים שמשאירים את מספר הטלפון כדי שתחזרי אליהם. המרות זה עולם אחר, זו רכישה בקליק.

אבל, סתם, לשבת, לכתוב פוסט לבלוג, ככה, על עצמי?

ליבי כהן מוסרי, מעל 20 שנה שיווק, תוכן ודיגיטל, אוהבת לבעוט עסקים קטנים ובינוניים, ליזום פרויקטים חדשים ולהעיר אנשים ישנים.

מקימה אתרים, עמודים עסקיים, עושה אסטרטגיית שיווק, כותבת פוסטים, עושה קמפיינים בפייסבוק, אינסטגרם, גוגל ממומן, דיוורים ושאר החברים.

זה הפייסבוק העסקי – שיווק, אסטרטגיה ותוכן דיגיטלי מכל הלב – ליבי כהן

זה האינסטוש העסקי  LibbyCohenMosserbyc

כנסו כנסו