סיפור מצחיק so what ?

אני במצפה רמון,משחקת במירוץ "אין בתים" ,הבית הראשון עבר לרענן, הבית השני יעבור לאבנר, ואני כבר מוכנה להסתערות על הבית הבא.בטח בן-גוריון בוכה מלמעלה, אבא שלי צוחק מלמעלה, הוא בכלל רצה שאגור בכרכור ,וכל המתים האלו לא מבינים מה קורה פה. "רק אתמול ציטטת את ביבי שממליץ לעבור לדרום אומרים לי"

הבן שלי בן ה10 לומד בבית הספר דיבייט

SO WHAT?

הבן שלי עשה לי שיעור של איך מעבירים טיעון מוצלח.

טיעון מוצלח הוא כזה שלא יכולים לשאול עליו אז מה

הטיעון שלי:

במצפה רמון אין בתים להשכרה

SO WHAT?

אנחנו פתחנו את מקאן וואלי במטרה להעסיק כ 100 עובדים כמה שיותר מהר.

פתחנו ב 1.1.2013, התחלנו לעבוד על בתים למגורים חצי שנה לפני כי הבנו שזה יהיה צוואר הבקבוק.

נכון להיום אנחנו מעסיקים 18 עובדים, 8 גרים במצפה רמון, 9 מגיעים מבאר-שבע ,ולאחרון חביב אנחנו מחפשים בית.

בגלל מצוקת הדיור, שמנו לנו כיעד להעסיק עד סוף 2014 כ 40 עובדים בלבד (למרות שיש לנו עבודה ל 100)

עד היום עברו 8 משפחות למצפה רמון, ועם כל משפחה שעוברת אנחנו עוברים 7 מדורי גיהנום כדי למצוא להם בית מגורים.

נכון, העובדים שלנו שמגיעים כולם בשלב זה מהמרכז רוצים להחליף את הדירונת שהיתה להם במרכז בבית עם חצר-לגיטימי.

מטרת הפוסט הזה לשתף אתכם בסיפור על אבנר:

לפני כשבוע חתמנו חוזה עבודה עם אבנר,

אבנר הבטיח שיעזוב את המרכז ויעבור לגור במצפה רמון, ולכן השמחה כפולה.

יש ערך רב לכל עובד כזה שעובד במקאן וואלי וגר במצפה רמון.

תשאלו למה?

כי כל משפחה שגרה במצפה רמון ומקבלת שכר הוגן, קצת יותר גבוה מהשכר בתל-אביב, מפעילה את המעגל השני של העובדים ושל העסקים.

שותה קפה בהדסער

קונה מוצרים לבית בכלבו ביטון

רוכשת מצרכים בקואופרטיב העגלה

שותה בירה בחבית

מתלבשת אצל אתי

רוכשת מוצרי טיפוח בפארן

את חלת יום שישי משיגה בלשה

וכשתהיה בריכה ראויה תעשה מנוי לבריכה.

תודו שחשוב!

אז אבנר שלנו ,שממש רצה לעבור למצפה רמון מיד לאחר ההכשרה בתל-אביב, כבר שחרר את הדירה בה הוא גר מתוך ביטחון מלא שימצא בית במצפה-רמון.

אבל במצפה רמון אין אפילו בית אחד להשכרה.

הסיבה העיקרית:הזנחה ונטישה. משנת 1990 לא בנו במצפה רמון כן 23 שנים לא בנו.

אני מגיעה למצפה רמון הרבה, ולכן שכרתי בית, ועוד בית.

הבית הראשון ששכרתי, סידרתי וטיפחתי וכבר היה לו ריח של הבית שלי, העברתי לרענן העובד השמיני שלנו, שגם הוא לא מצא בית להשכרה.

מיד לאחר הפרידה מהבית הראשון, שכרתי את הבית שני, הראשון שמצאתי, טיפחתי, סידרתי ואפילו ישנתי בו 3 לילות, עדיין אין בו את הריח שלי אבל יש אהבה.

את הבית הזה אני אעביר בשמחה יש לאמר ,לאבנר.

אני משחקת במירוץ "בתים" עם עצמי..

בטח בן-גוריון בוכה מלמעלה

אבא שלי צוחק מלמעלה, הוא בכלל רצה שאגור בכרכור (מחוץ לגבולות חדרה גדרה, אבל לא מצפה רמון)

וכל המתים האלו לא מבינים מה קורה פה .

אז אבנר מחר אתה מקבל את הבית ששכרתי עבור עצמי..תהנה בו אני בטוחה

ואני אמצא את הבית הבא, אכין אותו בכיף לעובד הבא..עד שיהיו בתים.

במקביל נעבוד עם מעט ישראלים יקרים שמבינים עניין ונבנה בתים לצעירי מצפה רמון ולאנשים חדשים שרוצים ליישב את הנגב ולגור במקום המדהים הזה מצפה-רמון.

תזכרו עד סוף 2014 אנחנו רוצים 40 עובדים 20 מבאר-שבע, 20 ממצפה רמון.

*כל המקומות שמסומנים בסגול מומלצים מאוד, כשיש לי בית במצפה רמון אני נהנית מהם בכיף*

חנה רדו
מחפשת פתרונות להגברת התעסוקה בפריפריות. פתוחה לכל רעיון לשינוי המציאות בישראל. מאמינה בשיוויון מגדרי.עובדת במקאן תל-אביב 24/7. www.hanarado.info