בשנת 1870 זוהתה מחלת תמרים הנקראת "ביוד" באזור זגורה במרוקו שגרמה לתמותת עצי תמר, העלים בתחילה נעשו לבנים בחציים ולאחר מספר חודשים העץ היה מתייבש ומת. התופעה לא הייתה ידועה בעצמתה ובהיקפה ונדרש צוות מקצועי שיבדוק מה קורה לדקלים במרוקו. בשנת 1927 אורגנה משלחת צרפתית שכללה חוקר אמריקאי יחיד, סווינגל שמו לנסות לסייע.
במהלך הביקור התחבב סוויגל על השייח המקומי מאחר שיעץ לו לשפר את הרווחיות בתמרים על ידי מיונם לגדלים שונים. במהלך הביקור בשטח הבחין סווינגל בעץ תמר שפירותיו גדולים ובקש לקנות 5 חוטרים מהמוכתר המקומי, שנענה לבקשה . סווינגל קנה 5 חוטרים וקיבל עוד 6 קטנים יותר שנפלו תוך כדי ניתוק החוטרים הגדולים.
לשאלתו של סווינגל מה שם הזן אמר לו השייח "מג'הול" שפרושו – "לא ידוע"
ככה קרא לו השיח וככה אנחנו מכנים את שם הזן: מג'הול- לא ידוע.
11 החוטרים הגיעו לארה"ב ונשתלו במקום מרוחק מגידול תמרים המקומי בקליפורניה בשל הפחד ממחלת ה"ביוד", נקלטו כולם והיוו את גרעין הריבוי לכל עצי המג'הול בעולם.
עד היום המג'הול נחשב למלך התמרים בשל הפרי שלו – הגדול הבשרני המתוק והטעים .
עוד מידע מרתק ניתן לקבל בביקור במשק אורן.
על מיון תמר מג'הול ועל זנים אחרים נתעדכן מחיים אורן בפעם הבאה.
