סימפוניה של קולות בראשי

לשבריר שנייה היא עוד הייתה מבולבלת, מנסה לעשות סדר בין בליל הקולות ששמעה, לא בטוחה שהיא מצליחה להבחין בין קולות "מבחוץ" (קולו של אדם) לקולות פנימיים, (קול השכל,קול הפיתוי וקול האינטואיציה), והיא אפילו לא יכלה לומר אם היא מובלת על ידי תחושת "דווקא" או על יידי תחושת סקרנות שגברה עליה ותפסה פיקוד, ואז הסימפוניה הגדולה בראשה הגיעה לקרשנדו גדול…..

היא הרגישה שהוא חלק ממנה. הצעידה בקר בקר בשביליו היתה אחד הדברים שהיא הכי אהבה.

היא הכירה כל פרח וכל צמח ובעברה על פניהם שאפה לתוכה את היופי שלהם והרגישה את הלב שלה מחייך.היא אהבה דברים יפים והגן הזה היה מלא מעל לגדותיו ביופי. הכל היה כל כך שלם.

למען האמת לפעמים קצת שיעמם לה. ואז אדם היה מפיג את שיעמומה משחק איתה או מספר לה סיפורים.

אבל באותו בקר הוא לא היה לצידה ושיעמם לה עד מוות.

היא התחילה את טיול הבקר שלה מחייכת אל האיילה הצעירה שעברה על דרכה, אל פרחי הגן ואל עצי הגן , והיה נדמה לה שהם מרכינים ראשם ומברכים אותה לשלום.

לפרשת בראשית

היא חלפה על פני עץ הדעת וקולו של אלוהים המזהיר את אדם לבל יאכלו מפריו פן ימותו הידהד בראשה.

למות? מה פירוש לחדול מהיות? איזה שטויות!

 היא זיהתה קול לוחש ומתגרה שלחש בתוכה כמו נחש: מה פתאום, לא נמות!

אלוהים הרי אוהב אותנו.

 אבל אולי הוא לא רוצה שנהיה כמוהו?

אולי אם נאכל מהפרי האסור של עץ הדעת נהיה כאלוהים?

משהו התחיל מבעבע בה.

אני לא מבינה מה היה האינטרס של אלוהים להסתיר מאיתנו ?

הלא אנחנו מושלים על כל החיות האחרות בגן, אנחנו כמו אלוהים בשבילם, אז מה הוא לא רוצה שנדע? ולמה?

ואז קול אחר ניגן בתוכה: קחי ביס! לא יקרה לך כלום! עד שלא תנסי לא תדעי!

תראי כמה הוא טוב למאכל , תאוה לעיניים, נחמד להשכיל..

בלוטות הטעם שלה כבר התתחילו לעבוד..

לנגוס או לא לנגוס?

לשבריר שנייה היא עוד הייתה מבולבלת, מנסה לעשות סדר בין בליל הקולות ששמעה, לא בטוחה שהיא מצליחה להבחין בין קולות "מבחוץ" (קולו של אדם)  לקולות פנימיים, (קול השכל,קול הפיתוי  וקול האינטואיציה), והיא אפילו לא יכלה לומר אם היא מובלת על ידי תחושת "דווקא" או על יידי תחושת סקרנות שגברה עליה ותפסה פיקוד, ואז הסימפוניה הגדולה בראשה הגיעה לקרשנדו גדול…..

וטעמו של הפרי היה כבר בפיה…

מוזמנים לכתוב לסיפור המשך.

וגם להרהר:

איפה הסיפור הזה פגש אותך?

איפה פוגש אותך הקול המפתה?  האם הוא נמצא בתוכך או מחוצה לך?

האם ש מצבים בהם את נתונה יותר לפיתוי ומצבים בהם את יותר חסינה?

"על כל מה שעלול למנוע ממני להבחין בין בליל הקולות השונים ולהישמע לקול האינטואיציה המנחה אותי -אני מצטערת, סלחי לי, אוהבת אותך, תודה."