מעולם לא ניסיתי לעשן. ריח הסיגריות תמיד הגעיל אותי ואצלנו בבית אף אחד לא עישן. לשמחתי לא נאלצתי להתמודד עם הסכנות שבחשיפה לעישון סיגריות פאסיבי. כל זה השתנה כשהייתי חיילת והמפקדת שלי עישנה כמו קטר. הדליקה סיגריה בסיגריה. תמיד דאגתי שהחדר שלה יהיה מאוורר ושהיא לא תעשן עליי ואז פרצה מלחמת המפרץ הראשונה והיינו צריכים לאטום את החדרים והשהות בחדר שלה היתה בלתי נסבלת עבורי. יחד איתי סבלו עוד כמה חיילים, אז פשוט אחת לכמה ימים פתחנו את האטימה, אווררנו את החדר, שטפנו ואטמנו מחדש. נשמנו לרווחה כשהמלחמה הסתיימה (תרתי משמע).
בפעם הבאה שנאלצתי להתמודד עם החשיפה לעישון סיגריות של אחרים, זה כבר פגע לי בבריאות. הייתי סטודנטית. בהפסקות, בשיעורים החופשיים ובין לבין ביליתי עם חבריי ללימודים בקפיטריה. אני התענגתי על הקפה והם הוסיפו לו את הסיגריות. ספגתי המון עשן, אבל מה לא עושים כדי להיות עם החֵבְרֶה. קיבלתי טיפול תרופתי ל-3 חודשים וכלום לא עזר ואז הפציעה השמש והגיע האביב. הצעתי לכולם לנטוש את הקפיטריה ולהתענג על השמש. לא היו לי כל-כך הרבה שותפים, אבל השמש הכריעה וראה זה פלא, מה ששום תרופה לא הועילה, המרחק מעשן הסיגריות עשה. הבראתי.
אם עד אז היה לי ברור, שאני סובלת מעשן סיגריות ונגעלת מהריח, כבר לא הייתי זקוקה לעוד הוכחה. מאז אני מקפידה להרחיק מעליי ומסביבתי את המעשנים. אף אורח לא מעשן אצלי בבית. רוצה לעשן – שיצא למרפסת. גם אם גשום וקר. גם שאר בני הבית לא נחשפים לסיגריות וכמובן שגם לא הבנות, אבל לא בכל מקום יש לי את היכולת להשפיע. בסביבת גני המשחקים, בכניסה לגן ולבית הספר, כשהורים מביאים את הילדים למסגרות הלימודיות ולחוגים או באים לאסוף אותם, קיימת חשיפה של הבנות לסיגריות. כיוון שאצלי הנושא רגיש ואני לא נמצאת ליד מעשנים, הבנות שלי כמעט ולא נחשפות, אבל לא אצל כולנו קיימת המודעות וההבנה, שעישון פאסיבי הוא מסוכן. אם הוא הזיק לי כבוגרת, הוא מזיק על אחת כמה וכמה לילדים.
סיגריות זה לא משחק ילדים
ב-5 לינואר עולה להצבעה בכנסת הצעת חוק חדשה המבקשת לאסור עישון בגני שעשועים ציבוריים לילדים ובטווח של 10 מטרים מהכניסה לגני ילדים. יוזמי הצעת החוק, חברי הכנסת יואל רזבוזוב, בועז טופורובסקי, אלעזר שטרן ומרדכי יוגב, נענו ליוזמה של איגוד רופאי בריאות הציבור והחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בישראל של ההסתדרות הרפואית בישראל.
המטרה – לשמור על הילדים שלנו ולהגן עליהם מהסכנה שבעישון ובנזקיו בסביבה הציבורית שלהם. הצעת החוק החדשה מחדדת את ההגנה על הילדים ומוסיפה על הצעת החוק הקיימת : יצירת טווח נקי מעישון לילדים במרחק של 10 מטר מהכניסה לגן ילדים, מעון ילדים או בית ילדים וגם לאסור על העישון בגן שעשועים, שם נמצאים הרבה תינוקות, ילדים ונשים בהריון. בנוסף לסכנות הבריאותיות, קיים גם חשש שילדים קטנים, שמנסים להכניס לפה כל חפץ שהרימו, יכניסו לפה בדלי סיגריות. מסתבר שבשנת 2011 הגיעו 64 ילדים לבתי חולים אחרי בליעה של בדלי סיגריות בגני משחקים או בבית מהמאפרה. הילדים הם אוכלוסיה רגישה ואנחנו חייבים לעשות הכל כדי לשמור ולהגן עליהם.
מחקרים מדעיים מוכיחים כי עישון סביבתי גורם לנזק בריאותי חמור לילדים, כמו זיהומים בדרכי הנשימה, התקפי אסטמה וצפצופים, זיהומים באוזן התיכונה, פגיעה בתפקוד ריאתי ודלקת קרום המוח (בחלק מהמקרים הסיכון יותר מכפול). הוכח במחקרים עדכניים שחשיפה באוויר הפתוח משמעותית. ואם זה לא מספיק, אז קיימת גם תופעה של "עישון יד שלישית": הרעלים המתפזרים מעישון טבק נספגים במשטחים ובבגדים, נפלטים לאחר מכן וגורמים לחשיפה מסוכנת לעישון סביבתי.
ידוע שהילדים ובני הנוער מחקים את המבוגרים. זה נראה להם מאוד cool לקחת סיגריה ולעשן כמו הגדולים. הרבה פעמים רואים ילדים קטנים משחקים במשחקי דימיון ומחזיקים עפרון או חפץ אחר בפה, שיכול לדמות את הסיגריה, כמו ההורים. הם נכנסים לדמות מהתחלה ועד הסוף. אולי אם נצמצם את החשיפה לעישון, נשיג עוד דרך להרחיק את הילדים מעישון סיגריות וכך בעקיפין נקטין את כמות המעשנים, כשיגדלו. במחקר שנעשה באנגליה נמצא כי חקיקה למניעת עישון אפקטיבית ביותר והביאה לירידה משמעותית של חשיפת לעישון פסיבי בקרב מבוגרים.
אם אנחנו לא נהיה שם בחוץ בשביל הילדים שלנו, מי יהיה ? יש הוכחות מדעיות שמניעת עישון פסיבי בקרב ילדים היא צורך בריאותי והנושא הוכר משפטית ברחבי העולם. תעזרו לנו לשמור על ילדנו ולאשר את החוק, שיוציא את העישון מגני השעשועים.