סטיילינג ואופנה כאמצעי לדיכוי נשים – פוסט נוקב של סטייליסטית פמיניסטית

בחורה עם מחשב נייד

למה סדנאות סטיילינג ביום האישה מעצבנות אותי?

מעצבן אותי כשמזמינים אותי להעביר ערב גיבוש ופינוק לנשים

לרגל יום האישה הבינלאומי,

נראה לי שטחי לציין יום חשוב ,

בערב קוסמטי זול ורדוד.

יום האישה הוא יום בודד בתוך שנת גבר,

בעיניי הוא אמור להיות יום של חשבון נפש וספירת מלאי חברתית

לא יום של נצנצים ומסיכות מייק אפ למילוי קמטים.

מה סופרים ביום הזה?

סופרים ובודקים, למשל:

מהם הבדלי שכר בין גברים לנשים באותו מקצוע?

מה מצב השוויון המגדרי בחברה?

לאן (והאם) התקדמנו מאז שנה שעברה?

ומה הסיכויים שהנכדות שלי יחיו בעתיד בעולם שוויוני מבחינה מגדרית?

HISTORY ולא HERSTORY

משחר ההיסטוריה נשים היו קבוצה חלשה מדוכאת בתוך חברה חזקה ופטריארכלית

חברה הנשלטת על ידי גברים,

זה התבטא, בין היתר, באמצעות קוד הלבוש הנשי,

אדגים זאת באמצעות ניתוח 4 דוגמאות , הקשורות לעולם הסטיילינג :

שקופית1

1. קרינולינה

פריט לבוש ששימש נשים במאות הקודמות,

מדובר בקונסטרוקציה כבדה ומגושמת מברזל,

שמטרתה להרחיב את אזור האגן

וליצור אשליה אופטית של מותן צנומה,

זה כואב ולא נוח,

אי אפשר ללבוש את זה לבד,

או ללכת לשירותים לבד.

2. מחוך –

בגד תחתון שמטרתו להצר את המותן של האישה,

המחוך "יושב" על אזור הסרעפת והראות

הוא עשוי מעץ קשיח וכבד שנקשר ומהודק באמצעות שרוך שתי וערב

המחוך מקשה על הפעולה הכי בסיסית שלנו ,על פעולת הנשימה.

ופוגע באחת הזכויות הבסיסיות שלנו – הזכות לשבת על הטוסיק.

שקופית1

3. חגורת צניעות

מעין תחתוני ברזל שלבשו מעל האגן של האישה ונעלו במפתח,

גברים שיצאו למסעות הצלב היו מלבישים את נשותיהם בחגורות צניעות

מתוך חשש שהן תבגודנה בהן בחודשים או בשנים שבהם יעדרו

חלקם הגדול לא שב ממסעות הצלב האלו עד היום

מה שאומר שחלקן עדיין מחכות למפתח.

4. רגלים שבורות 

בסין העתיקה, אידאל היופי הנשי כלל רגליים קטנטנות,

בשם קוד האפנה התרבותי, נהגו לשבור לילדות את כפות הרגליים

ולעטוף אותן בבד אלסטי צמוד,

כך "ייצרו" אישה נכה, לא עצמאית, בעלת טווח תנועה מוגבל,

בעלת רגלים קטנטנות שעולות בקנה אחד עם צו האפנה והתרבות.

והיום – "אני לא סינדרלה שמי לא שלגייה" 

איזה מזל  שאנחנו לא חיות בימים החשוכים של ההיסטוריה, נכון?

לא מקטינים אותנו…

אידאל יופי אינו פוגע בגוף הפיזי שלנו…

אנחנו יכולות לנשום לרווחה בחופשיות…

אנחנו עצמאיות ללכת לשירותים לבד…

יכולות לשבת על הטוסיק כמה שבא לנו ….

וחופשיות ללבוש מה שעולה על רוחנו…

אז זה שלא…

אז זהו שלא  1

אנחנו עדיין מועכות לעצמינו את כפות הרגליים

ופוגעות לעצמינו ביציבה ובעמוד השדרה,

מתי לאחרונה ראית אימא של כלה עם נעל שטוחה בחתונת בתה?

עד היום, קוד הלבוש הקלאסי בקרב נשים רבות

(בעיקר בחגים ובאירועים משפחתיים)

כולל "עלייה" על עקבים גבוהים.

 שקופית1

 

אז זהו שלא 2

לכל אחת מאתנו יש לפחות חברה כלה אחת

שסיימה את ליל החתונה עם סימנים כחולים על הצלעות מהמחוך של שמלת הכלה שלה,

דווקא סביב טקס הנשואים, ניתן לפגוש רמזים למאפייני דיכוי נשים מהמאות הקודמות

ואולי זה לא במקרה קורה סביב אחד הטקסים הכי פטריארכליים שקיימים כיום.

שקופית2

אז זהו שלא 3

אידאל היופי של ימינו הוא של גוף רזה. מאוד.

נערות ונשים רבות מקדישות את כל חייהן בניסיון

לצמצם את עצמן לממדים בלתי אפשריים.

אנורקסיה היא תופעת קצה של תרבות הרזון הזאת

היא נפוצה הרבה יותר בקרב נערות ונשים מאשר בקרב נערים וגברים

היא פוגעת בפוריות ובתפקודים פיזיים חיוניים ואף מובילה למוות.

שקופית1

אז זהו שלא 4

נערות רבות שאני פוגשת מתבלבלות מאוד בשל המסרים הסותרים,

על גבי המסכים ובפרסומות (שם מתקיים עולמם של בני הנוער)

הן רואות ייצוגים נשיים שבהן נשים מיוצגות כיצורים מיניים ויצורים מיניים בלבד

נשים בפרסומות מוצגות במראה סקסי זול, במעט לבוש והרבה גוף,

בפוזות מגרות, ובאופן מגוחך, חסר אונים וחלש.

כזה, למשל:

שקופית1

אבל

במידה וחס וחלילה

("רחמנא ליצלן")

נשים או נערות הראו טיפ טיפה מהמיניות הטבעית הקיימת בהם,

מיניות וסקסיות טובה ובריאה וטבעית

והרי כולנו יצורים מיניים מרגע הולדנו

הן זוכות לתגובות משפילות ותוקפניות,

לשיימינג הגובל בהטרדה מינית, ולטוקבקים רעים ומשפילים.

מבלבל. מאוד.

מה עושים? סטיילינג פמיניסטי

לשמחתי, אני עובדת בטירוף סביב יום האישה

(הזדמנות לומר תודה לבייביסיטר וסליחה לחברותיי האהובות על ההזנחה הזמנית)

אבל אני מסכימה להגיע רק להרצאות וסדנאות

שמדברות (גם) על הערך החברתי והפוליטי של ההתלבשות

וללקוחות שמעוניינות לשמוע על האופן שבו אי השוויון השתקף ומשתקף באמצעות בגדים.

המשתתפות יוצאות מההרצאות שלי עם עיניים פקוחות לרווחה,

ולא בגלל מריחת מסקרה במקום הנכון.

במהלך הסדנה אני נותנת גם כלים טיפים ליצירת סטייל אישי ומדויק .

סטייל שמביע כלפי חוץ בדיוק את מה שקורא בפנים.

סטייל שמכבד את הגוף ומקבל אותו כפי שהוא, באהבה רבה,

וסטייל שניזון יותר ממקורות פנימיים ופחות ממקוות חברתיים.

בעזרת הידע שלי כסטייליסטית

אני מסייעת להן להעז, מסייעת להן להיות.

מעודדת נשים להביא לידי ביטוי כלפי חוץ

את כל מי ומה שהן,

ולקבל עצמן ולאהוב עצמן

בכל גודל, צורה, משקל ומידה.

(והשנה, אגב, נבחרתי להיות שופטת בתחרות מלכת היופי PLUS SIZE   של ישראל, אני פועלת בנושא מכל הכיוונים)

שקופית1

אני מעודדת נשים להשמיע את קולן ואת דעתן ,

בעל פה ובקול רם ואסרטיבי

אפילו בעימותים וויכוחים וגם בסביבה קונפליקטואלית

גם באמצעות "שפת הדיבור" וגם באמצעות "שפת הביגוד"

 שקופית1

ודוגמאות טריות לחולצות סטייטמנט פמיניסטיות בעברית , ניתן למצוא כאן

אני מעודדת אותן להיות נינוחות עם מי שהן,

לכבד את גופן בלבוש נוח ובנעליים שטוחות,

מתוך הבנה ששיק ונוחות הולכים ביחד.

שקופית1

ואני מסייעת לאלו שרוצות בכך,

לאלו שמעזות לבלוט

ולנשים שמוכנות לשלם מחיר חברתי קל

(כדי לזרז תהליך של שינוי חברתי)

 לייצר סטייל אישי נוקב וייחודי ובעל אמירה אישית.

כזה שמביע את העומק, הגיוון והסתירות הפנימיות הקיימים בתוכינו כלפי חוץ,

אני עוזרת להן להביע עצמן באופן מקורי ויצירתי באמצעות ההופעה החיצונית שלהן

להראות במלוא גודלן וצבען,

גם אם הסטייל שלהן עוקץ, גם אם הוא מחוספס, גם אם הוא מבלבל אחרים,

גם אם הוא מוציא אחרים מאזור הנוחות המרובע שלהם.

לא כהתרסה אך בדיוק ההפך מהתנצלות הקיומית הנשית השכיחה והמוכרת.

שקופית1

הפוסט מוקדש באהבה רבה לאריאל הקטנה שלי.

אריאל  שלי (2.5 שנים של אושר צרוף)  קרואה על שם בת הים הקטנה

על פי האגדה, בת הים שינתה את גופה ואת זהותה על מנת למצוא חן בעיני הנסיך "ולהינצל",

מאחלת לאריאל שלי ולאריאליות של כולנו וגם לנו להישאר אנחנו ,

למרות…

שקופית1

מזמינה אתכן לשיח איתי בבייתי השני שבפייסבוק  :

בקבוצת עסוקות(בסטייל) -עדי לנדאו רון

להזמנת הרצאה,סדנה  או סטיילינג אישי   : 0525601184 עדי.

לוגו סטיילינג

adilandouron
סטייליסטית טיפולית (styling therapy) ומנחת קבוצות, מקדישה את חיי האישיים והמקצועיים לטיפול בנערות ונשים באמצעות סטיילינג,קבוצות וקסמים נוספים :)