סווייפ ימינה למונוטסקינג

בחורה עם מחשב נייד

סווייפ ימינה למונוטסקינג
ויקי פורניס
9 ביוני, 2020

אני בן אדם תזזיתי.
כמה תזזיתי?
ציפי שביט? אז כזה, רק בלי ההומור.

 אני עושה הרבה ומהר גם כשלא צריך כאילו שמישהו רודף אחרי, אני מעייפת אפילו את עצמי, בחיי.
מילא הייתי נהנית מזה. מדי פעם הרמתי את הראש כדי לשאול את עצמי: "מתי בא החלק הרגוע של החיים?", ושוב חזרתי להתרוצץ כמו עכבר מעבדה.

כשהשאלה המציקה צצה יותר ויותר, הבנתי שהיא לא מתכוונת להניח לי, ואני לא יכולה לזרוק אותה כמו את הציורים של הילד מהגן (כלומר בלי מצפון ובלי השלכות).

ארזתי את מעט הנוירונים הפנויים שנותרו לי ויצאתי למסע חיפוש בקריאה. האמת היא שלא הייתי בטוחה מה לחפש, מהי הבעיה שאני רוצה לפתור בכלל.

מה אני כן יודעת?
שבסוף כל יום המוח שלי מעוך כמו אחרי סחיטה במכונת כביסה על 1000 סל"ד, ולזה חיפשתי פתרון.
מסכן גוגל. איך לומר את זה בעדינות?
עם חיפוש כזה הוא פחות התמודד (לחובבי ז'אנר האימה מובטחת הנאה מתוצאות החיפוש הזה).
במקרה או שלא במקרה, תלוי בדת ובמצב נפשי, הגעתי למאמרים בשבחו של המונוטסקינג.

מה זה מונוטסקינג?
מכירים את המולטיטסקינג המהולל? אז ההיפך.
אבל ההיפך הגמור. אפס הסחות, מקסימום למידה/עבודה עמוקה.

בזה מתמקדים מאמרים רבים העוסקים בביצוע יעיל ובריא של משימות מרובות:
ניהול כל משימה בנפרד, הפסקות יזומות, נטרול הסחות דעת חסרת פשרות, וממש התאפקו מלומר – שהמולטיטסקינג הוא מהשטן.

מסקנה די ברורה עולה ברוב המאמרים שקראתי והבלוגים בהם ביקרתי –
המולטיטסקינג פוגע בנו הן ברמת הנפש, הן ברמת הגוף והן ברמת הביצועים.

הבנתי שאם אני שואפת להשיג מיינדפולנס (מסע פרטי שלי) – זה חייב להתקיים בצד המונוטסקינג. המיינדפולנס יתמקד ברגשות והמונוטסקינג יתמקד במחשבות, למידה ויצירה.

דכדוך כבד ירד על כוחותינו.
ברצינות?
אני, אשת המולטיטסקינג האולטימטיבית, שאני אוותר על הכישרון הזה שלי?
שאני אתמסר רק למשימה אחת בכל פרק זמן קצוב?
אני מספיקה המון, זה רע?
בעצם מה שאומרים לי זה שאני זו שטועה כל כך הרבה זמן?

וואו. איזו פגיעה קשה באגו, וזה כואב!

בלילה עם עצמי על הכרית אני חושבת שבעצם אין פה מקום לאגו, ומה זה חשוב בכלל אם טעיתי עד היום, זה אומר שאני רוצה וצריכה לטעות גם הלאה? (רמז למתקשים: לא)
אני רוצה לחיות טוב, וזה מה שצריך להוביל אותי. לכן החלטתי לתת לזה הזדמנות. אחרי ניסוי עצמי ולא אמפירי של שבועיים בא לי לחלוק את כל הטוב הזה עם עוד אנשים.
ואם אציל מולטיטסקיונר אחד – דייני (אפשר להעביר תשלום בביט אם ממש מתעקשים).

 הכללים שלי לשבועיים התנסות במונוטסקינג (נקרא גם סינגלטסקינג, יוניטסקינג)

  1. תכנון משימות יומי בכל בוקר – "ישיבת המנהלת", הווה אומר הקפה ואני במרפסת, ומי שמבריז מפוטר!
  2. תכנון פרקי משימה של 20 עד 90 דקות בלבד, כדי להיות נוכחת במשימה מבלי לאבד ריכוז.
    כל אחד יודע מה משך הזמן הרצוי עבורו למשימות שהוא עצמו יוזם. אצלי בבוקר זה 90 דקות, אחר כך, לקראת אחר הצהריים, זה יורד משמעותית ל- 30 דקות.
    מכך נובע שבערב אני=פיתה ß מ.ש.ל.
  3. תכנון שעת סיום יום העבודה לשעה כזו שלאחריה לא אדרש לטפל במשימות של עבודה או לימודים, למעט מצבי חירום.
    שיטוט בלתי פוסק סביב מטלות שיכולות לחכות למחר זהה לבהייה בטוויטר בזמן שאתה מנסה לצפות בחדשות, הפוך גוטה! לא הקשבת לא לזה ולא לזה.
    אם זה יכול לחכות שעה – זה יחכה גם למחר. אף אחד לא יקרא את המייל של חצות, אחרי הכל, זה נופל על פסוקו של יום! (הסגרתי את הגיל שלי?)
  4. תכנון הפסקה מודעת היא חובה בין משימה למשימה, לפחות 15 דקות. זה הזמן למשהו טעים, לשיחת טלפון חברותית, למריטת שערה טורדנית וטיפול בציפורן חודרנית.
  5. בלי מוזיקת רקע: לא מוזיקה שקטה, לא רחשי ים, לא ציוצי שרקרקים ולא עלים בשלכת.
    בלי מוזיקה. זירו. נאדה. זילץ'.
  6. בלי טלוויזיה על "השתק", גם תמונה נעה היא הסחת דעת. אני יודעת, אני יודעת, גם אני מכורה לתחזית. אבל עם כל חיבתי העזה לשקעים ברומטרים – אני מבינה שצריך לכבות אותה.
  7. הסלולרי עובר למצב "נא לא להפריע" ובהטענה במקום מרוחק ממני.
    זה מרגיש בהתחלה כאילו לקחו לי איבר, אבל אני שרה לו בלב שיר פרידה ויודעת שניפגש שוב (כינורות, שקיעה, פייד אאוט).

 

זה לא פשוט לתרגל צמצום והגבלה של קשב, זו דיאטה לחושים ולמוח. דיאטה זה גם ככה דבר קשה, אז כזו – קל וחומר.

ביום הראשון זה לא מצליח למעט ההפסקות, אותן כיבדתי יפה וכיבדתי גם אותי בכל מיני כיבודים, על זמן ההפסקות וגם על זמן המשימות, ובכלל היה יום מאוד מכובד.

כשהפסקתי להלקות את עצמי על הכישלון, החלטתי שמה שאעשה היום בטח יהיה טוב יותר מאתמול, אז אין לי באמת סיבה להיכנס לעלבונות אישיים (אני יכולה להיות ממש פוגענית).
שם זה התחיל לזרום.

אז מה היה לנו, או מה הרווחתי?

  1. רעננות, שמרתי על אותו מספר משימות כמו בעבר, במקום מוח סחוט בסוף היום קיבלתי מוח בהשרייה והשראה (אין כמו מטאפורות מכונת כביסה).
  2. לא מוצאת את עצמי בוהה בטלפון תוך כדי צפייה בטלוויזיה, עבודה, מטלות הבית ואפילו ספר.
    קצת מעליב, אבל אני חושבת שהסלולרי שלי התחיל להסתדר בלעדיי.
  3. פתאום נהניתי מהמשימות. למשל, משימה שבעבר היתה סוג של עינוי התגלתה כמהנה כשדבקתי רק בה. יכולתי להתעמק, הייתי פנויה אליה לגמרי.
    אגב, אולי המשימה פחות נהנתה אבל זה כבר פוסט אחר.
  4. שמתי לב שככל שנגררתי להסחות, רק הוסחתי יותר ויותר – מישהו אמר אקספוננציאלי?
    ממש כמו עם קוביית שוקולד שבאופן מאוד מסתורי הופכת לחבילה שלמה שנכנסה לי לבטן – למדתי לנטרל הסחות כדי לא להיסחף.
  5. השיחות עם הילד, החברים או המשפחה היו עמוקות יותר, מעורבות יותר ומלאות ביותר אמפאתיה כי הייתי לגמרי שם. הכל עניין אותי, היה לי חשוב להביע דעה או לעזור.
    (נוט טו סלף קטנטן: לא לתת עיצה כשלא שאלו אותך!)
  6. המיקוד שלי בלימודים היה ללא דופי, וההספק בהתאם. פתאום פתרתי קשיים בפחות תסכול, לא נבהלתי גם מול האימתניים שבקבצי האקסל, ואני מרגישה שמגיעה לי לפחות ביצת דרקון קטנה.
  7. קיבלתי השראה לכתוב וליצור. שנים שכנעתי את עצמי שפשוט אין לי זמן לזה, גם כשהייתי בבית בתקופת הקורונה וכל העולם פתח בבית מפעל קטן ליצירה וחינוך.
    זה תחום שפתאום זורם לי, מהנה ובעיקר נובע ממני בקלות יחסית, ואני מאבדת תחושת זמן.  כאילו רק חיכה שאתן לו הזדמנות. אז עשיתי לו סווייפ ימינה ולמרבה ההפתעה השידוך הזה כן עבד.

 

אז כמו שהרשג"דית שלי נהגה לומר – "לסיום סיומת":

נסו לא לרוץ לכל הכיוונים בבת אחת, בסופו של דבר בכל רגע נתון אדם יכול להיות עסוק במשימה אחת בלבד, מולטיטסקינג היא אשליה שמקורה במעבר מהיר ולא סדיר בין משימות.
אם הקשב מצוין – זה עובד, אבל זה עדיין גובה מחיר של תשישות המיינד.
זאת אומרת, זה שאני יכולה להיות במוד מולטיטסקינג, לא אומר שאני צריכה.
מזמינה אתכם להתנסות, זה לא עולה הרבה, רק קצת רצון להיות טובים יותר לעצמנו.
אני רוצה להפוך את ההרגלים החדשים לאורח חיים טוב ומיטיב, היתרונות חשובים לי.

ולמי ששרד עד פה, כמו שאומרים ביותר מדי פוסטים בפייסבוק, קצת קאלטורה:

  1. Psychology Today – https://tinyurl.com/yacqtout
  2. University of California San Francisco – https://tinyurl.com/pkfcr45
  3. New York Times  –   https://tinyurl.com/j6jwquj
  4. Harvard Business Review – https://tinyurl.com/ydyutmo9   (פודקאסט)
  5. אפליקציית FOREST לריכוז:
  6.                         i.         לאנדרואיד: https://play.google.com/store/apps/details?id=cc.forestapp&rdid=cc.forestapp
  7.                        ii.         לאייפון: https://itunes.apple.com/us/app/forest-stay-focused-be-present/id866450515?mt=8

בהצלחה ו- may the peace be with you,

ויקי