את זה שאני לא בשלנית גדולה כבר הבנתם, ובאופן כללי הילדים שלי (וגם אני) מעדיפים לאכול בחוץ. אבל אם יש משהו שהם מוכנים ואוהבים לאכול רק בבית ולא טועמים בשום מקום אחר, אלו הקציצות שאני מכינה ובמשך השנים הפכו לגאווה שלי במטבח.
כשהם מבקשים עוד או שואלים מתי אכין שוב, אני יודעת שהצלחתי לייצר להם לעתיד לפחות זכרון טוב אחד מהבית שקשור באוכל.
הסוד של הקציצות שלי שהופך אותן לקלות מאוד להכנה ומושלמות לילדים, הוא – מעבד המזון.
3 סיבות מרכזיות הובילו אותי לשימוש במעבד מזון בתהליך הכנת הקציצות.
ראשית – ההקצפה של הביצה הופכת את הקציצות לסופר רכות ואווריריות ומתקבל מרקם שלא יתקבל בערבול ידני של הביצה אל תוך הבשר. שנית – מעבד המזון מרסק את הירקות שאני מכניסה לעיסה כל כך קטן שאין שום סיכוי שהילדים שלי יגלו שהחבאתי שם בצל, שום, גזר או קישוא וזו הדרך שלי להכניס את כל הטוב הזה ושהם עדיין יאכלו ושלישית – זה חוסך המון זמן של קיצוץ הבצל וגירוד הירקות.
המתכון שלי לקציצות מאוד מאוד בסיסי, אבל הוא הכי עובד בשבילי ובשביל בני ביתי. וככה זה קורה –
קציצות
מצרכים:
600 גרם בשר טחון טרי
1 בצל
1 גזר
ביצה
2 כפות פירורי לחם
1 קוביה שום קפוא
1 קוביה פטרוזיליה קצוצה
מלח, פלפל שחור
למעבד מזון אני מכניסה ביצה, בצל אחד, גזר אחד, קוביית שום וקוביית פטרוזיליה (ככה בטוח לא יישאר שום גבעול סורר או חתיכת שום שהילדים ימצאו) ומפעילה עד שהביצה מקבלת מרקם אוורירי וכל התוספות כתושות לחלוטין.
את העיסה שהתקבלה אני מעבירה לקערה עם 600 גרם בשר בקר טחון, כ-2 כפות פירורי לחם, מלח ופלפל ומערבבת עם הידיים לתערובת אחידה.
בזמן שהעיסה הזו נחה כמה דקות אני מחממת שמן במחבת וכשהוא חם מאוד אני מתחילה לטגן את הקציצות עד להשחמה טובה משני הצדדים. ומעבירה לנייר סופג.
אפשר לאכול אותן כמובן ככה והן מעולות ואפשר להכין רוטב. אצלי הולך גם וגם.
רוטב עגבניות
מצרכים:
1 רסק עגבניות גדול
1 כפית פפריקה מתוקה
1 כפית סוכר
מלח, פלפל שחור
בסיר אני מחממת (ללא שמן) קופסה של רסק עגבניות (למה מחממת קודם כל לבד? כי פעם קראתי שטיגון של הרסק מוציא ממנו קצת את החמיצות. לא בטוחה שזה נכון, אבל כבר התרגלתי). אחרי כמה דקות אני מוסיפה כפית פפריקה, כפית סוכר, מלח, פלפל ו-3/4 כוס מים (כמות המים תלויה ברמת הסמיכות של הרוטב שאתם אוהבים. אצלי אוהבים הרבה רוטב ושיהיה כמה שיותר סמיך) ומביאה לרתיחה. כשהרוטב רותח אני מוסיפה את הקציצות המטוגנות ומבשלת כחצי שעה.
הערות
1. מי שבעניני בריאות יכול/ה לוותר על שלב הטיגון של הקציצות ולהכניס אותן ישירות לרוטב או לאפות קודם. אני ניסיתי את 2 האופציות, הן לא רעות אבל לא עברו את מבחן הטעם של הילדים שלי שלא מוכנים לוותר עליהן מטוגנות. אז אני מקפידה לתת לשמן להיספג על נייר סופג לפני שאני מכניסה את הקציצות לרוטב. חוץ מזה, כדאי לקנות בשר לא שמן. ברוטב עצמו אגב, אין טיפת שמן.
2. יש כאלו שמעדיפים לערבב את בשר הבקר הטחון עם עוף או הודו. אצלנו מה שעובד זה בקר, אבל אני לא רואה סיבה שלא יהיה טעים גם עם סוגים אחרים.
3. אני מעדיפה להכניס לקציצות גזר (מרסקים במעבד, זוכרות?) אבל אפשר גם קישוא או תפו"א, או כל ירק אחר שנראה לכן מתאים.
4. אני לא רואה בזה צורך, אבל אפשר להוסיף לקציצות עוד עשבים או תיבול על פי טעמכם.
5. אם אני עושה את הקציצות ביום ראשון ונשארה לי קצת חלה משבת אני מעדיפה אותה על פני פירורי הלחם. את החלה (פרוסה עבה מאוד), אני מכניסה למעבד המזון עם שאר המצרכים. יוצא להיט.
6. אצל הילדים שלי הקציצות הולכות רק עם אורז לבן, אבל הרוטב כל כך טעים שאפשר לנצל אותו גם לפסטה.
7. רק בשר טרי. זה לעולם לא ייצא טעים באותה מידה עם בשר טחון קפוא (כן אפשר לקנות טחון טרי ולהקפיא).
בתאבון
