מורה בונה מורה הורס

הילדים שלנו פוגשים במערכת החינוך
דמויות שונות שחלקן מעצימות ואחרות
עשויות לפגוע בנפשם

בחורה עם מחשב נייד

לעבוד בחינוך ולהיות נוכח/ת באחד המקומות הכי חשובים

בצומת החיים של הילדים זוהי זכות גדולה בעיני.

לצערי ילדינו לא תמיד פוגשים את המשובחים שביניהם.

לאחרונה אנו נחשפים לתחושות חוסר אמון של ההורים במערכת החינוך,

חלקם רוכשים בימים אלו מכשירי ציתות והאזנה, אחרים מבקשים

להתקין מצלמות, הדאגה של ההורים מובנת, אבל איזה נזק נגרם

לילדים, לנו כהורים, האם וויתרנו על מערכת הערכים שלנו כבני-אדם?

זהו שוברים את הכלים?

בכל גיל ילדים יכולים לחוות התעללות נפשית או רגשית, לכן מה שחשוב בעיני

שיהיו מצויידים בארגז כלים משוכלל, שידעו לפתח תקשורת פתוחה

וכנה עם ההורים וזה עשוי לעזור.

כשמדובר בילדים רכים וקטנים זו סוגיה אחרת.

בכדי שלא נשפוך את התינוק עם המים, ולהוכיח לכולם שבמערכת החינוך

יש אנשים נפלאים עם לב גדול ורחב, מעוררי השראה, ובעלי שיעור קומה,

בחרתי לשתף אתכם בחוויה לא פשוטה שעברתי בתיכון.

היום אני מבינה שזו היתה התעללות של מורה בי ובחבריי,

בשנות השמונים זה לא עבר אפילו בבדל מחשבתי,

נהפוך הוא, זה גרם לי לחשוב שאני ממש טיפשה.

אולי לא הייתי העיפרון הכי חד בקלמר בתקופה הזאת,

אבל הייתי מלאת שמחת חיים, אהבתי לעזור לכולם

ונרתמתי לכל משימה אפשרית. הייתי יו"ר מועצת התלמידים

וחביבת המורים, מלבד מורה אחד ויחיד, ד'.

בעלי שואל איך אפשר שלא להתאהב בנערה חייכנית כזאת?
בעלי שואל איך אפשר שלא להתאהב בנערה חייכנית כזאת?

ד' זו הדמות ששום הורה לא היה רוצה שבנו יפגוש בביה"ס.

כל כך חסר רגישות הוא היה, מלא בעצמו, יהיר וגאוותן.

אבל אני רוצה לקחת את חצי הכוס המלאה מהטראומה הזאת,

מהלימון עשיתי לימונדה,ובזכות ד' עוצבה אישיותי לטובה.

בגיל החטיבה והתיכון ההורמונים עובדים בלי הפסקה,

והחיים של בני הנוער נראים בערך כך:

לחץ חברתי גדול, הבנים והבנות עסוקים בדימוי גוף, 

במה אחרים חושבים/אומרים עליהם.

הם זקוקים לדמות שתהיה קשובה לנשמה שלהם. 

הלמידה בעיניהם עשויה להיות שולית לחלוטין.

למדתי בבית ספר מקצועי.

ולמקום המקודש בגיל הזה נכנסים המחנכים שעיצבו את אישיותי,

מכתה א' אני זוכרת את הרכות של המורה נילי ארצי, ובכתה ו'

נאוה רותם שהיתה מקסימה אלינו, בכתה ח' זכורה לי מורה ערכית ומדהימה

שנהגה בנו בכבוד הראוי למתבגרים,

שושנה אבירם ז"ל – היא היתה אישיות מדהימה והשכילה לשלב גם את

התלמידים הכי שובבים ומאתגרים, היום אנו קוראים להם ילדי ADHD.

בתיכון זכורות לי מספר דמויות משמעותיות.

האחת והיחידה היא המורה לחשבונאות מרגלית כוכבי ליפסקי .

היא היתה אישה צעירה מלאת אמפתיה ואהבה, שהרביצה בנו תורה

של ערכים, חינוך ולימודים.

הייתי מצטיינת בשיעורים שלה,  היא היתה קשובה ל"צרות" שלי כנערה מתבגרת,

והנחתה אותי בדרך הכי נכונה בשבילי ועשתה זאת באופן מושלם.

מורה בחסד, אותה הייתם רוצים שהילדים שלכם יפגשו במערכת החינוך.

המורה איתו אני רוצה לסגור היום חשבון הוא המורה למתמטיקה,

אינני יודעת אם הוא עדיין חי אך מפאת כבודו אכתוב רק את האות ד'.

הוא התעלל בנו נפשית, לזכותו יאמר שהיה מורה בעל ידע,

אך לגנותו אומר שהיה חסר ערכים אנושיים, למרות היותו אדם דתי.

ד'  היה גאון בתנ"ך, הוא היה משתעשע איתנו בכל תחילת שיעור, שנפתח את

ספר התנ"ך נקריא פסוק והוא היה ממשיך אותו בעל פה מתוך הזיכרון,

כישרון לא מבוטל אין מה לומר. אבל מחנך הוא לא היה.

הייתי תלמידה חלשה מאד במתמטיקה,   הוא היה מבקש שאפתור תרגיל,

בדרך כלל על הלוח,  והיה משפיל אותי בפני כל הכתה, היה לו חיוך

ערמומי, כאילו הוא במופע סטנד אפ, וההנאה היתה לעשות ממני צחוק.

לא הייתי הקורבן היחיד בכתה, לצערי היו עוד רבים וטובים.

מיד לאחר המופע המדהים,  היה מעיף אותי מהכתה, כי אין לי מה לחפש כאן….

כך היה אומר ומשתמש במילים ובמשפטים שצרבו את האוזן והנשמה.

די מהר הבנתי את כללי המשחק, ולא נכנסתי מראש לכתה,

קילקלתי לו את ההנאה שבהשפלה.

מופע האימים הזה ריסק  כל אפשרות שאלמד מתמטיקה, פשוט גזר אותה לגזרים.

אני זוכרת שהייתי נפגעת מאד, אני לא זוכרת שצחקו עלי בכיתה אבל זה

בטח לא הוסיף לי לביטחון העצמי שלי.

וההורים שלי לא ידעו שום דבר, כלום, אני פשוט לא סיפרתי להם.

אתם בטח יודעים, אם אין מתמטיקה אין תעודת בגרות!!!

וכאן נכנסת דמות נוספת בחיי

המורה להנהלת חשבונות תמר – שליח שנשלח היישר אלי.

בתיכון בו למדתי אפשר היה לבחור רק מקצוע אחד לבגרות

מזכירות או הנהלת חשבונות,

השיעורים התנהלו במקביל באותן שעות. בחרתי במזכירות,

אבל למעשה היו חסרות לי נקודות בגלל שלא למדתי מתמטיקה – זוכרים??

הייתי צריכה לעשות בגרות בהנה"ש בכדי שתהיה לי תעודת בגרות מלאה.

השיעורים המקצועיים נלמדו בשעות מקבילות, לא יכולתי להיות בשניהם.

המורה תמר שלצערי אינני זוכרת את שם משפחתה, הבינה שאני במצוקה,

היא התנדבה ללמד אותי בהתנדבות בביתה.

הגעתי אליה במשך שלוש שנים בשעות אחה"צ והערב

ולמדתי הנהלת חשבונות.

בזכותה יש לי תעודת בגרות מלאה עם שני מקצועות.

אני חושבת שלא היה תקדים לכך לפני כן במשרד החינוך, ואני זוכרת

שהיא נלחמה עבורי בכדי שאוכל לגשת לשני המבחנים.

ד' יקירי, אינני כועסת ואינני שומרת לך טינה, נהפוך הוא,

אני מודה לך על האתגרים שהצבת בפני.

מרצה בפני ספרנים
מרצה בפני ספרנים

בגללך פחדתי להירשם לאוניברסיטה כי צריך ללמוד מתמטיקה,

מגיל שש רציתי להיות מורה בישראל, אתה כתשת את החלום שלי בשיטתיות.

רק רציתי שתדע שאחרי שהתגברתי על הקושי התחלתי ללמוד באוניברסיטה

והצלחתי מאד, אבל כשהגיע המבחן בסטטיסטיקה – נכשלתי, אתה יודע מספרים וכאלו…

וזה הפריד ביני לבין המשך לימודי התואר הראשון לכמה שנים. כל הזמן היית בראש שלי,

כל הזמן הזכרת לי שלא יצא ממני שום דבר.

אתה יודע ד' מזל שיש לי משפחה אוהבת ומחבקת.

אחרי התעקשותו של בעלי חזרתי ללמוד וראה זה פלא –  בתוך שש שנים סיימתי

שני תארים ותעודת מקצוע של ספרנית מידענית,

עם כל האבסורד שבדבר, במקרה שלי, בזכותך למדתי איך לעקוף

מכשולים אנושיים, ולהסתייע באנשים הטובים שניקרו בדרכי ולהצליח.

ולראיה אני אקדמאית היום (שונאת מתמטיקה = פוחדת ממנה)

לא תאמין אבל  כשאין בעיות של גיל ההתבגרות הכל נעשה קל יותר

אין הסחות דעת, והמשאבים מופנים ללמידה.

רק רציתי שתדע שאת התואר הראשון באו"פ שהיא ממש לא אוניברסיטה

שמקלה על הסטודנטים, סיימתי בהצטיינות, אתה יודע מה זה אושר??

את התואר השני – ולא תאמין – העזתי להירשם לאוניברסיטת ת"א,

זאת של החכמים במיוחד, והממוצע שלי  היה גבוה מ-90,

גם את לימודי הספרנות סיימתי בממוצע של כמעט 95.

אז מה אתה אומר?? לא יצא ממני כלום??

אני מרשה לעצמי לספר לך, שאני טיפוס עקשן וחזק,

לא הצלחת להביס את אישיותי ומזל שכך!

למרות התנהגותך אני אישה מוצלחת, בעלת ביטחון עצמי גבוה, 

מוערכת מאד, עובדת בחינוך, כן, כן, שתדע!

אני מרצה בפני ספרנים, אני בלוגרית בסלונה.

אני בטוחה שאני עושה את עבודתי

הרבה הרבה יותר טוב ממך, ברגישות ובאהבה, אני בעלת ערכים

שרואה את נפש התלמידים שלי לפני הכל! מה שאתה לא השכלת לעשות.

השאלה שנותרה לא פתורה  – מה קרה לחברים שלי בעקבות התנהגותך כלפיהם.

סוף סוף אחרי כ-38 שנים סיפרתי את זה לראשונה – הייה ברוך.

מצרפת את מנדלת הברכות שעשיתי בחוג של אנמרי,

https://www.facebook.com/annmari.mandala/?fref=ts

 

והיא מוקדשת בברכה לכל המורים שליוו אותי והיו מורים לחיים.

אני ממליצה להורים להיות קשובים, לפקוח עיניים, אבל זיכרו

יש מורים טובים ומוערכים במערכת החינוך, היו זהירים ורגישים

באופן ההתייחסות אליהם.

אם אתם חושבים שהפוסט חשוב שתפו אותו, אשמח לשמוע את דעתכם.

mandala
מנדלת הברכות
רחל אמיתי - מדייקת מהבטן - עלמה נדבר
נשואה באהבה לדני הורים לנועה נדב ועידו, סבתא לעלמה גרה בראש העין עובדת כספרנית בחטיבת ביניים אוהבת לכתוב, לבשל, לעסוק בעבודות יצירה ואוהבת לאהוב, מאמינה בטוב החלטתי לפתוח בלוג בסלונה לאחר סדנה מעוררת השראה עם יעל כרמי. אני מתרגשת ונפעמת מהאפשרות שאנשים יקראו את מה שעל ליבי