סדנה ונד / והפעם: קיפול באבן
מי לא השתתפ/ה בסדנה, או השתוקק/ה לפתוח אחת?
מתחיל פה, דווקא פה, תיעוד של סדנאות שעברתי או אעבור, במציאות, או לא.
ערב. חזרתי מסדנת קיפול באבן, שהתחלתי אי שם בשנות השמונים המוקדמות.
מנסה עדיין לקפל את הקיפול הראשון. לא פשוט.
מסתבר שאבן היא חומר קשה ועקשן וגם אם יש קו מקווקו שסימן מנחה הסדנה (המנחה המקורי כבר נפטר, יש לנו מנחה חדש שגם הוא, אגב, כבר התחיל בחפיפה), זה לא אומר שזה יתקפל.
בסופו של תהליך, בתום 14 קיפולים ושתי גזירות, אמורה לצאת לי צורה של ציפור.
כנראה יונה, כי אז עוד חלמו על שלום וכאלה.
למה אני מספר? כי היום חלה התקדמות והאבן עשתה רעש כזה, של תחילת התקפלות, כנראה ששיטת הדחיפה בטרקטור שפיתחתי לי, מתחילה להניב פירות.
שמחתי מאוד וכל חברי הסדנה מחאו לי כפיים והיה מלא אבק.
בשבוע הבא אתחיל לעבוד על הקיפול השני, אקח איתי את הילדים,
יש מצב שהם יצטרכו להמשיך עם היצירה.
טלפון. מהסדנה.
מחר, הלוויה של חבר מהסדנה, הקיפול שלו הצליח אבל נסגר עליו.
כנראה שיקברו אותו יחד עם היצירה, לך תשחרר אותו מהדבר הזה.
ביקשו את הטרקטור שלי לחפירה, זה וואחד עבודה הטמנה שכזו.
נו, הציפור שלי תחכה עוד קצת. גם ככה אין שלום באופק.