סביבוני הבטון שלי רוקדים

כל הדרך מהחנות הביתה לא הפסקנו לצחוק על השק בטון שיושב ברכב.

צילום: מירי אריאלי

 

 24909763_1544427452302738_1918367127049794034_n

לפני כחצי שנה ראיתי ארטיק מבטון בבית שביקרתי.

אחת האורחות אמרה שזה "בטון מיוחד".

חיפשתי בחנויות "בטון מיוחד".  מה מיוחד "בבטון", שאלתי את עצמי?

כך, תקופה ארוכה עברתי מחנות יצירה אחת לחנות יצירה אחרת. אף אחד לא שמע על "בטון מיוחד".

התייאשתי והתאוששתי שנייה אחרי.

נסעתי לחנות כלי עבודה.  "יש לכם שקית קטנה של בטון", שאלתי את המוכר? "יש לנו בטון", הוא אמר, "אבל בשק של 25 קילו".

צחקתי לעצמי.  25 קילו?? וואו.

שק בטון
שק בטון

כמובן ישר קניתי.  הדרך הבייתה היתה מלאת חיוכים. בסה"כ רציתי שקית קטנה לארטיק.  מי יכול להרים שק כזה?!…

הוצאתי את הבן שלי מבית ספר באישור המורה וחיוך.

כל הדרך עד הבית לא הפסקנו לצחוק על השק הענק שיושב באוטו. "אבנה לך חדר",  אמרתי לבן שלי וצחקנו.

בסך הכל רציתי להכין ארטיק מבטון.

מכאן הכל התחיל.

 הכנתי ארטיקים,

הארטיקים הראשונים
הארטיקים הראשונים

פמוטים

24909687_1544426978969452_7705402148318817813_n

, תחתיות לכוסות,

25188760_1546497245429092_824666717815462875_o

משקולות לדלת, משקולות לנייר,

צילום: מירי אריאלי
צילום: מירי אריאלי

 מאפרות,

25182469_1546499958762154_8920716107420921284_o

סביבונים,

צילום: מירי אריאלי
צילום: מירי אריאלי

ועוד סביבונים,

צילום: מירי אריאלי
צילום: מירי אריאלי

מחזיק נייר סופג , נייר טואלט,

צילום: מירי אריאלי
צילום: מירי אריאלי

מכונית חיפושית,

25073203_1546515548760595_1083876731422308173_o

סבוניות,

צילום: מירי אריאלי
צילום: מירי אריאלי

למדתי את עבודת המלט בהרבה ניסיונות ובאהבה רבה.

81 יום, מדי יום, וכמה פעמים ביום אני לומדת את הבטון ומכינה מוצרים לבית. 

להכניס בטון תעשייתי הביתה וגם למכור – את זה לא דמיינתי בכלל.

אני יוצרת ואוהבת את זה ברמה שזה תופס לי את היום, את המחשבות ואת הטיולים ברחובות.

להכניס ענפים, אבנים, צדפים, פסיפסים לתוך בטון – תגלית עבורי. תגלית ששינתה במובן מסויים את חיי.

ליצור עבודות בהזמנה, לתכנן אותן ולממש זאת – הפתעה עבורי.

גם כשאני קצת מעל 50 ונגעתי הרבה בחומר – ציור, שיפוץ רהיטים, כתיבת סיפור ילדים וכתיבת שירים… "בטון" זה האליטה.

חברה אמרה: " כל פעם את יוצרת את עצמך מחדש". 

ואני לא מפסיקה.

בינתיים ערב  חנוכה והכנתי הרבה סביבונים. 

החנוכייה כמעט מוכנה ונדליק בה נר ראשון של חנוכה.  

כל אחת וכל אחד יכול ליצור את עצמו מחדש, להוסיף לעצמו קורטוב של הנאה במרוץ המטורף של החיים.

אתם בטח שואלים איך עלה השק השני הביתה…  חה חה חה.  הבת והבן שלי סחבו את זה עם שובל גדול עד הבית. 

 

אפשר לפנות אלי בפייסבוק או לחפש את הטלפון שלי. קלי קלות.

בקרוב סדנאות.

תודה מיוחדת ל"מירי אריאלי", שבאה, צילמה והתרגשה איתי.

אוהבת אתכם.

פייסבוק:hila liebesman

הילה ליבסמן
גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של הוצאת סער" במאזניים (ירחון משוררים), עיתון תל אביב וירחונים שונים. כתבתי סיפור ילדים "ירח לאמא" שנמצא בקובץ סיפורי ילדים ויצא ב2017. אני כותבת לאירועים ומופיעה בבתי ספר ובטקסים שונים. חברה באקו"ם. אמא לשיר ואלמוג ומעסה בכירה רפואית מעל 26 שנים.